בן שמחון גבריאל /// סופר, משורר, מחזאי ותסריטאי /// נולד בספרו, מרוקו /// 1938 /// גיל: 87
בן נר יצחק /// סופר, מחזאי ותסריטאי /// נולד במושב כפר יהושע, ישראל /// 1937 /// גיל: 88
ביוגרפיה
נולד במושב כפר יהושע, שם סיים את לימודיו התיכוניים. לאחר שירותו הצבאי למד ספרות ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב. באותו זמן עבר לגור דרך קבע בתל אביב, לבד מתקופה של שנתיים שעשה בארצות הברית (1980-1978). עבד שנים רבות כעורך וכמגיש תוכניות ב"גלי צה"ל". היה בין המשתתפים במוסף הסאטירי ""דבר" אחר" בעיתון "דבר" וכתב גם ב""הארץ"", ב""מעריב"" וב"ידיעות אחרונות". כמו כן ערך והגיש תוכניות קולנוע בטלוויזיה. נשוי ואב לשניים: האמן גיא בן נר וגלי בן נר, בעברה שחקנית ואחר כך פיזיקאית.
בן ישי כרמלה /// משוררת ואמנית רב-תחומית /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1945 /// גיל: 80
ביוגרפיה
נולדה בשכונת נווה צדק בתל אביב. בית סבה מצד אביה שכן בבניין ששימש מרכז מוזיקלי מסורתי לבני השכונה, וכיום מוזיאון נחום גוטמן. בוגרת אוניברסיטת חיפה בחוגים לתולדות האמנות ולספרות השוואתית ובעלת תואר שני מאוניברסיטת תל אביב בחקר התיאטרון. עבדה כמורה בבתי ספר על-יסודיים ובמכללה לאמנות ולעיצוב של ויצ"ו בחיפה. פיתחה שיטת הוראה המשלבת שיטות מתחומי אמנות שונים בגישה אינטגרטיבית. שכונת נווה צדק היא מקור השראה מרכזי עבורה.
בן הראש מואיז (משה) /// משורר, סופר ומתרגם /// נולד בתיטואן, מרוקו /// 1959 /// גיל: 66
בן אהרון יפתח /// משורר ומתרגם /// נולד בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, ישראל /// 1965 /// גיל: 60
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ גבעת חיים מאוחד וגדל בבית שבו געשו שאלות רעיוניות וחברתיות, תרבותיות וספרותיות. סבו היה יצחק בן אהרון, מראשי תנועת העבודה. סבתו מרים היתה אשת ספרות מובהקת ואביו, יריב בן אהרון, הוא סופר ופרשן, מורה והוגה דעות. למד בבית הספר היסודי בקיבוצו, ואת רוב שנות התיכון עשה בקיבוץ מרום גולן, במסגרת כיתה מקובצת של התק"ם. לאחר מכן התנדב לשנת שירות במסגרת "הנוער העובד" בקריית שמונה.
ביוגרפיה
נולד בבגדאד, עיראק. בגיל שש-עשרה הצטרף למפלגה הקומוניסטית במולדתו, שפעלה במחתרת. ב-1951 עלה לישראל והתגורר יותר משנה במעברת מג'דל, כיום אשקלון. לאחר שחרורו מצה"ל למד ספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית וכתב בעיתונות הקומוניסטית בערבית, ב"אל-אתתחאד" וב"אל-ג'דיד", בשם העט אדיבּ אל-קאץ, ולאחר מכן שימש כתב לעניינים ערביים בעיתון "קול העם" בעברית וכתב בשם העט אדיב קאס.
בלומרט רות /// משוררת, סופרת ומתרגמת /// נולדה בחיפה, ישראל /// 1943 /// גיל: 82
ביוגרפיה
נולדה, גדלה והתחנכה בחיפה. למדה בבית הספר היסודי ובתיכון "כל ישראל חברים״. למדה לתואר ראשון בביוכימיה ובמיקרוביולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ולתואר שני בספרות עברית בסמינר התיאולוגי היהודי בניו יורק. ניהלה את הארכיון והמוזיאון לתיאטרון ע"ש ישראל גור בירושלים (1992-1984). היתה מבקרת בתוכנית הרדיו "חדש על המדף".
בלבן אברהם /// סופר, חוקר ומבקר /// נולד בקיבוץ חולדה, ישראל /// 1944 /// גיל: 81
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ חולדה לשפרינצה (בלאנק) וליונה בלבן, שעלו ארצה מבסרביה בסוף שנות השלושים. החל לפרסם שירים בהיותו תלמיד תיכון, תחילה ב"הפועל הצעיר" בעריכת ישראל כהן, ומאוחר יותר במוספי הספרות של ""דבר"" ו"ידיעות אחרונות". בתום שירותו הצבאי כחייל בגולני וככתב צבאי של עיתון "במחנה", החל ללמוד בחוגים לספרות עברית ולתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב. ב-1970 סיים את לימודי התואר הראשון והתקבל למסלול ישיר לדוקטורט. בהשפעת מורו, נתן זך, הגיש תוכנית מחקר שעניינה הדרכים השונות שבהן מרדו משוררי חבורת "לקראת" (יהודה עמיחי, נתן זך, דוד אבידן וחבריהם) בפואטיקה של נתן אלתרמן. שלוש שנים מאוחר יותר הגיש תוכנית מחקר חדשה, שעסקה במשמעות וברטוריקה בשירי "כוכבים בחוץ" מאת נתן אלתרמן. דיסרטציה זו, שנכתבה בהדרכת דן מירון, אושרה ב-1978. בכל התקופה הזאת עבד בלבן בהוראה באוניברסיטת תל אביב וב"סמינר הקיבוצים", וכן פירסם שירים, מאמרים ורשימות ביקורת בכתבי עת ובמוספי הספרות השונים.
בית אריה מלאכי /// משורר וחוקר /// נולד בגבעתיים, ישראל /// 1937 /// גיל: 88
ביוגרפיה
נולד בשפרעם. בעל תואר בוגר בספרות השוואתית מאוניברסיטת חיפה. עבד כעורך ספרותי בעיתון "אל-אתתחאד". בסוף שנות התשעים היגר לצרפת אך בימים אלה מתגורר ביפו. פירסם עד כה שמונה קבצים של סיפורים קצרים ושני רומנים, לצד סיפורים קצרים שיצאו לאור רק בכתבי עת ועיתונים. קובץ הסיפורים הראשון שלו, "הרעב וההר" (מנשורת צלאח אל-דין), ראה אור ב-1980. הקובץ ראה אור בעברית בתרגומו של גדעון שילה (הקיבוץ המאוחד, 1988). בסיפור ""הרעב וההר"" מתפתה הגיבור לשמש כשפן ניסוי כדי להרוויח כסף לאוכל. המשימה: לרוץ עשר פעמים סביב הר במשך חמישה ימים רצופים. במהלך הסיפור/הריצה הוא משווה את תנאי העוני, הרעב והאבטלה שבהם הוא חי לגיהינום, ובנימה אירונית מאשים בכך את אביו, ש"הגזים באהבתו לכפרו" בכך שהחליט להישאר בכפר ביום האסון הפלסטיני (1948) ולכן נהרג.
