דיקמן עמינדב /// מתרגם וחוקר ספרות /// נולד בורשה, פולין /// 1958 /// גיל: 67
ביוגרפיה
נולד בוורשה. עלה ארצה עם משפחתו ב-1960 וגדל בתל אביב. התייתם מאביו, המתרגם שלמה דיקמן, בהיותו בן שש. לאחר שירותו הצבאי בחיל המודיעין, עבד כעורך וכבעל טור בעיתונים "על המשמר" ו"דבר". בוגר אוניברסיטת תל אביב בלימודים קלאסיים (1987) ובעל תואר דוקטור בספרות השוואתית ובלימודים רוסיים מאוניברסיטת ז'נווה (1996). כתב את עבודת הדוקטור על התרגומים הפיוטיים לספר תהילים לרוסית, בהדרכתם של ז'ורז' ניבה וג'ורג' שטיינר. ב-2001 התפרסם נוסח מורחב של העבודה כספר (The Pslams in Russian poetry: a history). בשנים 2001-1996 לימד ספרות השוואתית ועברית באוניברסיטת פן-סטייט בפנסילבניה, ארצות הברית. מ-2001 הוא משמש כראש המסלול לתרגום וכמרצה בחוגים לספרות עברית ולספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. כיום מכהן כראש החוג לספרות עברית.
דיין קודיש מוריה /// סופרת, עורכת וחוקרת ספרות /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1983 /// גיל: 42
ביוגרפיה
גדלה במשפחה דתית, כיום דוקטורנטית במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מלמדת סדנאות כתיבה ועורכת ("רוח צד" ו"רטרו" עם יגאל שוורץ ודקל שי שחורי ו"גומחה" עם יגאל שוורץ). ספר הביכורים שלה "צבים" ראה אור ב-2018 בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר (בעריכת יגאל שוורץ), וזכה במענק לעידוד כתיבה מטעם פרס ברנר. מתגוררת ביישוב שקף, נשואה ואם לשלושה.
דיין אסי (אסף) /// במאי, תסריטאי, שחקן וסופר /// נולד במושב נהלל, ישראל /// 1945 – 2014 /// גיל
דותן ראובן /// משורר, סופר, מחזאי /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1949 /// גיל: 76
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אמו נפטרה כשהיה בן שמונה והוא גדל בפנימיות ובקיבוצים. ב-1972 נפל אחיו בפעולה בלבנון. בריאיון עם דפנה שחורי (2006) סיפר שאף על פי שהיום הוא נשוי ואב לילדה, כתיבתו – ובעיקר השירה – נובעת מן הבדידות שנטמעה בו בשנות ילדותו.
ביוגרפיה
נולדה בישראל. גדלה ברחובות ובנתניה. את לימודיה האקדמיים לתואר הראשון, השני והשלישי עשתה ביוניברסיטי קולג' בלונדון. נישאה ליהודי אנגלי ועמו הקימה משפחה בלונדון. היתה המרצה הראשונה לספרות עברית מודרנית באוניברסיטת קיימברידג', כהונה שאותה מילאה במסירות רבה עד יום מותה. כמו כן היתה פעילה מאוד בפתיחת צוהר לספרות הישראלית לקהל הקוראים באנגליה.
דבי-גורי ליליאן /// משוררת וחוקרת ספרות /// נולדה בבגדאד, עיראק /// 1945 /// גיל: 80
ביוגרפיה
נולדה בבגדאד. עלתה לארץ ב-1951 וגדלה בפתח תקווה. למדה במחלקה לספרות עברית ולספרות עולם באוניברסיטת בר-אילן. בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטה זו, ומכהנת בה כמרצה במחלקה לספרות עברית ולספרות עם ישראל. חוקרת את יצירתו של אורי צבי גרינברג. במסגרת מחקרה בחנה בין השאר את שירת האהבה של אורי צבי גרינברג, את האלמנטים המיסטיים המופיעים ביצירתו ואת מושג הגאולה העולה ממנה. נוסף על כך היתה בין עורכי הספר "המתכונת והדמות: מחקרים ועיונים בשירת אורי צבי גרינברג", שבו מופיע מאמרה העוסק במושג "אמצע".
ביוגרפיה
נולדה בירושלים ולמדה בגימנסיה העברית "רחביה" ובבית הספר החקלאי "כנות". את דרכה האקדמית החלה בלימודי התואר הראשון בספרות ובמדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן המשיכה לתואר שני ושלישי בספרות באוניברסיטת תל אביב. ב-1979 הוענק לה תואר דוקטור. בתחילת שנות השמונים הצטרפה לסגל האוניברסיטה הפתוחה, עמדה בראש לימודי הספרות וכתבה חומרי לימוד רבים. בהמשך ייסדה את לימודי הקולנוע במוסד זה ועמדה גם בראשם. היא מונתה לפרופסור מן המניין ב-2001. במקביל לימדה גם בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב וב-2009-2003 כיהנה כראש המגמה העיונית בחוג זה. החל מ-2008 מכהנת כראש המחלקה לתרבות, יצירה והפקה במכללת "ספיר".
גרינבאום אלישבע /// מחזאית ומשוררת /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1965 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
בתם של הפסיכולוגית יהודית גרינבאום והפרופסור לפסיכולוגיה צ'רלס גרינבאום. גדלה והתחנכה עם אחותה התאומה ושני אחיה בשכונת בית הכרם בירושלים ובעיר דיורהם בקרוליינה הצפונית, ארצות הברית. בתום לימודיה התגייסה לשירות צבאי בחיל המודיעין, ועם שחרורה החלה בלימודי תיאטרון באוניברסיטת תל אביב. כעבור שלוש שנים, בהיותה בת עשרים ושלוש, נישאה ועברה להתגורר בסן פרנסיסקו. בתקופה זו החלה לעסוק בבימוי, בכתיבה לתיאטרון ובמשחק, ובשנים 1988-1992 הועלו בסן פרנסיסקו שלוש גרסאות למחזה הראשון שלה, "אלישבע". במרכז המחזה האוטוביוגרפי, שביימה אותו ושיחקה בו, נבחנים היחסים בין "אלישבע" ל"אלישבע"-אלזה, קרובת משפחה יהודייה-גרמנייה ש"אלישבע" נקראה על שמה, ובמלחמת העולם השנייה אימצה זהות בדויה כדי לשרוד. המחזה זכה לביקורות אוהדות ואף הוצג במסגרת פסטיבל "סולו-מיו" בסן פרנסיסקו. ניכרים בו נושאים המאפיינים את המשך כתיבתה המחזאית והפואטית: מחאה וביקורת על אי-צדק חברתי, דאגה ליחיד, שאיפה לדיאלוג עם האחר וזמניות חייו של האדם.
