מתרגם, עורך ועיתונאי
נולד בתל אביב. אביו, מרדכי בורשטיין, כתב ותירגם דברי שירה ופרוזה בצרפתית, ברוסית ובעברית. מגיל שלוש-עשרה חי בצרפת (כולל שנתיים באלג'יריה), ושם רכש את שפתה ולמד להכיר את תרבותה. סיים את בית הספר התיכון "אליאנס", שנוהל על ידי עמנואל לווינס, ואף למד אצלו פילוסופיה. בעל תואר ראשון של המכון למדעי המדינה בפריז, וכן למד בפקולטה למשפטים וכלכלה בעיר זו. למחייתו עבד בשגרירות ישראל בנושאי ביטחון ועיתונות. שב לארץ ב-1970 ועסק בכמה תחומים, ובהם כתיבה בעיתונות הצרפתית, עבודה במשרד הביטחון וניהול לשכת המסחר ישראל-אפריקה.
מ-1971 התמסר לתרגום מצרפתית לעברית, תירגם ממיטב הספרות הצרפתית וכן תירגם מאנגלית לעברית ולצרפתית. כמו כן עסק בעריכה, ייעץ להוצאות ספרים בנושאי ספרות צרפתית וניהל סדרה המוקדשת כולה לספרות זו. על פועלו בהפצת התרבות הצרפתית בישראל זכה בשני עיטורי כבוד של ממשלת צרפת: "קצין האמנויות והספרות" (1987) ו"קצין כפות התמרים האקדמיות" (1989). במשך שנים רבות פיתח תחום כתיבה מיוחד על תענוגות החיים, ובמיוחד בנושאי תרבות, אמנות, חברה, גסטרונומיה ויין, ופריו הראשון היה הספר "התענוגות של צרפת" (מודן, 1997). מלבד בצרפת ביקר כעיתונאי במדינות אחרות (איטליה, ספרד, דרום-אפריקה) וכתב עליהן מאמרים רבים מהיבטים רבים ומגוונים. כמו כן יזם, כתב וערך כתב עת רב-תחומי בשם "כאן צרפת", שהופץ כמוסף עצמאי בעיתון "הארץ" (2000-1997). במשך שנים רבות, לצד כתיבה פוליטית-כלכלית, שבה בלטה תפישת עולמו הסוציאליסטית, ערך תחקירים וראיונות עומק בנושאים ישראליים ובינלאומיים, ובהם: התעשיות הביטחוניות, החלל, הכלכלה הפלסטינית ועוד.
בכתיבתו העיתונאית הודגשה הבחנתו הברורה בין תרבות צרפת לבין מדיניותה המסורתית כלפי ישראל והאנטישמיות השוררת בה. בעקבות התנגדותו למדיניות צרפת בתחילת מלחמת המפרץ הראשונה הוחרם על ידי שלטונות צרפת. ב-1995 ייסד את בית ההוצאה לאור מדריכי יונתן, ובמסגרתו הפיק בישראל את מדריך המסעדות הצרפתי "גומיו" עד 2003, כאשר הוצאתו הופסקה בגלל האינתיפאדה.
בשנים 2006-1996 ראו אור עוד ארבעה ספרי מסע סיפוריים, חווייתיים ונהנתניים ברוח הרומן הפיקרסקי, המוקדשים לאזורים שונים בצרפת: "תענוגות פרובאנס" (2000); "תענוגות פאריס" (2003 ו-2005); "התענוגות של דרום-מערב צרפת" (2005); "התענוגות של יינות בורדו" (2005). כתיבתו התבססה על מחקר מסועף, והיא מציגה נקודת מבט אישית על צרפת, תרבותה, שכיות החמדה שלה, תולדותיה, מגמותיה בהווה ומצבה של היהדות באזוריה השונים.
ספרו האחרון עד כה הוא רעבים בטוקיו (2019) מדריך אוכל לבירת יפן.
לצד פעילות רחבה זו, עיקר תרומתו המקיפה הוא כאמור בתחום התרגום. הוא תירגם לעברית כ-150 ספרים ממיטב הספרות הצרפתית בעבר ובהווה. מבחר מתר"גומיו" מצרפתית: ויקטור הוגו, "עלובי החיים" (1978); אלבר כהן, "סולל" (1978); בוריס ויאן, "חרש הלבבות" (1979); דידרו ז'אק, "הפטליסט ואדונו" (1980); אמיל אז'אר (שם העט של רומן גארי), "כל החיים לפניו" ו"חרדתו של המלך סלומון" (1980); ז'ול ורן, "מיכאיל סטרוגוב" (1985); אנדרה ז'יד, "מרתפי הוותיקן" (1984); גי דה מופסאן, "בל אמי" (1984); מרגריט דיראס, "המאהב" (1986); וולטר, "קנדיד" ו"התם" (1987).

פסח, חיים. "הודו-סין אהובתי". "במחנה" 40. 11.6.1986. 36; שילוני, לנה. "איך להצליח בעיתונות, על "בל אמי" (השוואה לתרגום חדש)". "הארץ" תרבות וספרות. 29.5.2008. 4.

אביב עקרוני