חזרה לדף התוצאות

ליכטנבום יוסף /// משורר, מתרגם ומבקר /// נולד בורשה, פולין /// 18951968 /// גיל
כותב/ת הערך: הולצמן אבנר

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

תחומי יצירה

ביקורת
שירה
תרגום

פרסים

פרס טשרניחובסקי

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-04-01 00:00:00

משורר, מתרגם ומבקר
נולד בוורשה. קיבל חינוך מסורתי והחל לכתוב שירים בגיל צעיר. ב-1913 פירסם שירים ראשונים, אפופי תוגת נעורים פיוטית, בקובץ "נתיבות" בעריכת פ' לחובר. מ-1914 עד 1918 למד בקורסים למורים עבריים בחרקוב. שהה במוסקבה ונמנה שם עם ראשוני חברי "הבימה". ב-1920 עלה ארצה, אך בשנות העשרים והשלושים שהה תקופות קצובות בפולין ובגרמניה. בתחילת שנות השלושים שימש מזכיר מערכת "מאזניים", ולאחר מכן היה חבר מערכת "הארץ" ועורך בהוצאת טברסקי. פירסם כל השנים שירים, רשימות ביקורת ותרגומים בעיתונות הספרותית בגולה ובארץ.
עבודתו הספרותית מקיפה כמעט מאה ספרים במקור ובעיקר בתרגום. ראה עצמו, כמדומה, בראש ובראשונה כמשורר, ויצירתו בתחום זה התרחבה והלכה עם השנים: "בצל השעות" (1928); "משני חופים" (1944); "עמרים חדשים" (1959, פרס ברנר); "במישור הגבוה" (1961); "ספר השירים" (מבחר חמישים שנות שירה, 1963). זו שירה שקולה וחרוזה, חגיגית והדורת לשון, מעין יומן-חיים פיוטי הכולל פגישות עם נופים, התרשמויות מיצירות אמנות, ביטוי למעגלי חיים אינטימיים (ילדות, אהבה, יצירה), עם מעורבות נפשית בחוויות היסוד של התקופה ובעיקר בארץ ישראל הנבנית.
בתחום הביקורת התמסר להתקנת אנתולוגיות של מיטב היצירה העברית והלועזית בשירה ובפרוזה ("סופרינו ממאפו עד ביאליק", 1950; "הסיפור העברי", 1950, 1955; "שירתנו", א'-ב', 1962; "מספרי העולם", 1954, 1958, ועוד). המבואות הכלולים באנתולוגיות אלה שימשו יסוד לספרו המקיף "ספרותנו החדשה: התפתחות השירה והפרוזה בספרות העברית" (1963), סקירה דחוסה של יצירות ותולדותיהם של יוצרים בנוסח חווייתי-התרשמותי מתפעל. נוסח זה מאפיין גם את כתביו האחרים בתחום הביקורת: המונוגרפיות על שאול טשרניחובסקי (1953) ועל יוסף חיים ברנר (1967) ומסות העיון שכונסו בחלקן בספרו "בתחומה של ספרות" (1962).
תירגם עשרות ספרי פרוזה ושירה מגרמנית (גתה, שילר, תומס מאן, ורפל), מאנגלית (קיפלינג, ג'ק לונדון), מרוסית (לרמונטוב, טורגנייב), מפולנית (סנקביץ, קורצ'אק, טובים) ומצרפתית (רומן רולן). תרגומו הבולט ביותר הוא "פן טדיאוש" למיצקביץ', שמהדורתו השלמה בצירוף מונוגרפיה על המשורר הופיעה ב-1953, והקנתה לו ב-1954 את פרס טשרניחובסקי לתרגום.

אונגרפלד, משה. "יוסף ליכטנבוים". "דבר". 21.6.1968; בנשלום, בנציון. "הזה טוּבִים?". "ארחות יצירה". גבעתיים ורמת גן: אגודת הסופרים ליד מסדה. 1966. 179-169; גוברין, נורית. "המת-החי – יוסף ליכטנבום". "צריבה: שירת התמיד לברנר". תל אביב: משרד הביטחון. 1995. 64-63.

אבנר הולצמן

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

במישור הגבוה, בצל השעות, בתחומה של ספרות, הארץ, הסיפור העברי, מאזניים, מספרי העולם, משני חופים, נתיבות, סופרינו ממאפו עד ביאליק, ספר השירים, ספרותנו החדשה: התפתחות השירה והפרוזה בספרות העברית, עמרים חדשים, פן טדיאוש, שירתנו

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

ארחות יצירה, דבר, צריבה: שירת התמיד לברנר

תגיות חופשיות

חלוצים, נוף

מידע כללי

בקשר ספרותי עם
לחובר פישל

עיר או ארץ מגורים
אוקראינה
חרקוב
ישראל
מוסקבה
רוסיה

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
33 (1928)

גודל ערך
קצר

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

[contact-form-7 id="4" title="הצעת תיקון"]

הערה חשובה

הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

נגישות