לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב
שתפו את הערך:
זכויות היוצרים של התמונה
מתוך ויקיפדיה, רשיון רשות הציבורשפות יצירה
מעדכן/ת הערך
יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-03-01 00:00:00
חוקרת ספרות
נולדה בתל אביב. בעלת תארים ראשון ושני מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן, שבה שימשה כמרצה ובה התמנתה לפרופסור מן המניין (1994). ניהלה את הכשרת המורים בבית הספר לחינוך (1995-1991) ואת הקתדרה לחקר הוראת מקצועות היהדות ע"ש הרב ד"ר אוקס (2004-1999). ייסדה את המכון ע"ש ואן-גלדר לחקר ספרות השואה ודרכי הוראתה ומנהלת אותו מ-1990. מטעם מכון זה היא עורכת פרויקט מולטימדיה בנושא "משוררים וסופרים ניצולי שואה ובני ניצולים".
פירסמה עשרות מאמרים בכתבי עת מקצועיים. ערכה ספרי לימוד, ספרי עזר, ערכות לימוד והדרכה ואנתולוגיות, בהם: "הרומן – מבחר מאמרים להכרת יצירות מופת" (1966) ו"שירה צעירה – אוסף" (1969). מ-1995 עורכת משנה של כתב העת לשירה "פסיפס". נשואה למשורר איתמר יעוז-קסט. זכתה בפרסים, בהם פרס "יד ושם" (1980), פרס ואלנרוד מטעם אגודת הסופרים (1984) ופרס עגיט לספרות השואה, טורונטו, קנדה (1995).
ספרה הראשון הוא "סיפורת השואה העברית כסיפורת היסטורית וטראנס-היסטורית" (1980). נערך בו מפגש מקיף, חלוצי בעברית, עם נושא השואה בסיפורת העברית מנקודת ראות המבחינה בין סיפורת המשתלבת באירועים ההיסטוריים לזו העוגנת במרחבים האיומים, שהם מעל ומעבר להיסטוריה, וכן נבחנות בו יצירותיהם של אורי אורלב, אהרן אפלפלד, שמאי גולן, יהודה עמיחי, יונת ואלכסנדר סנד, נעמי פרנקל, ק' צטניק, יורם קניוק ואיתמר יעוז-קסט.
בספרה השני, "השואה בשירת דור המדינה" (1984), היא מנתחת את שירתם של בני הדור, שחלקם עברו את חוויות השואה והמלחמה באירופה וביצירתם חברו הטראומה האישית והטראומה הלאומית, ואילו אחרים כתבו על זוועות השואה מרחוק ובשירתם נכללים שירי זעקה, קינה ומחאה. פרק מיוחד בספר מוקדש למשוררים צעירים בני ניצולים, הממשיכים להטמיע בשיריהם מסרים אידיאיים ודרכי עיצוב בדומה לקודמיהם. מהיוצרים החשובים ששירתם נחקרה בספר: אבא קובנר, דן פגיס, יעקב בסר, אמיר גלבע, חיים גורי, אבנר טריינין ואשר רייך.
"הניגון והזעקה" (1995) הוא מחקר המוקדש לשירת השואה של משוררי שנות הארבעים בארץ ישראל, ומשלים במבט לאחור את הספר הקודם. משוררים כאורי צבי גרינברג, נתן אלתרמן וש' שלום נעים לטענתה בין "הזעקה" הישירה והאמירה הגלויה, שמופיעים בה יסודות רטוריים ופתטיים, ובין "הניגון" ודרך העיצוב שנוטים לעידון קולות הזעקה, המחאה והקינה.
נפטרה ב-2014.
בלאט, אברהם. "חינוך לערכים וספרות השואה". "הצופה". 27.9.1992. 5; וינברגר, מרים. ""הניגון והזעקה" מאת חנה יעוז". "מבוע" כ"ט. 1995. 115-110; רצבי, שלום. "בין מודעות להפנמה (על '"הניגון והזעקה"')". "עתון 77". מאי 1995. 21-20, 42.
לינקים חיצוניים
ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך
הניגון והזעקה, הרומן – מבחר מאמרים להכרת יצירות מופת, השואה בשירת דור המדינה, סיפורת השואה העברית כסיפורת היסטורית וטראנס-היסטורית, פסיפס, שירה צעירה – אוסףמידע כללי
תארים אקדמיים
שלישי
מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת בר-אילן
האוניברסיטה העברית בירושלים
תחומי מחקר
ספרות
זהות אתנית/דתית
יהודי/ה
רקע משפחתי
היתה נשואה למשורר איתמר יעוז-קסט.
גודל ערך
בינוני
הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה
הערה חשובה
הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.