סופרת
נולדה בכפר ביל"ו לאם ילידת מינסק ולאב יליד ליטא שאיבד את משפחתו בשואה. התחנכה בבית חינוך לילדי עובדים ברחובות ובתיכון דה-שליט. בוגרת החוגים לספרות ואמנות התיאטרון באוניברסיטת תל-אביב ובעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן (1996). עמדה בראש המסלול לחינוך יצירתי במכללת סמינר הקיבוצים ועסקה בהוראה ובפיתוח תוכניות לימודים.
פרסומה הראשון הסיפור "על נהרות" ("עתון 77", 1985). סיפוריה שפורסמו בכתבי העת "עתון 77", עלי שיח ושדמות, כונסו בקובץ כלה עפה (הקיבוץ המאוחד, 1988), שעליו קיבלה את הפרס על שם ש"י פנואלי מטעם אוניברסיטת תל-אביב.
ספרה השני, "הפסקת חשמל" (1993), גם הוא קובץ סיפורים ובו שני שערים: הראשון "החיים המתוקים", מכיל שלושה סיפורי כפר המתרחשים באמצע שנות החמישים; והשני, הקרוי כשם הספר, מכיל שבעה סיפורים על דמויות שחייהן נקלעו אל רגע ממושך של אפלה שבו הן שבות ומתבוננות בעצמן ובסובבים אותן. ספרה השלישי, המתבסס על עבודת הדוקטור שלה, הוא "בערוב היום: עיון ביצירות מאוחרות" (2001), מחקר על יצירות של סופרים ומשוררים, שנכתבו בשנות חייהם המאוחרות, ובהשפעה של תהליכי ההתבגרות וההזדקנות על תפיסות עולמם ויצירתם. הספר מתמקד בביאליק, ש"י עגנון, אסתר ראב, אברהם חלפי וס. יזהר. טענת היסוד המרכזית שלו היא שהיצירה המאוחרת היא תדיר בבחינת צוואה פואטית של היוצר.
הרומן הראשון שלה, עת דודים (2008), כתוב מנקודת תצפית של ילדה קטנה, נכדת המשפחה, על רקע תל אביב בראשית שנות השלושים. הגיבורים הם טייחי בניין מיומנים, נלהבים מהאידיאולוגיה של פועלי ציון וממלאכת בניין הארץ ומקיימים את הפזמון "אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה". במרכז הספר עומדת "המשפוחה", שבראשה ה"מאמע", המושלת ביד רמה על חמשת ילדיה ועל חתניה, כלותיה, נכדיה ונכדותיה, וסיפוריהם שזורים זה בזה. למשפחה יש סוד מוצנע מעיני הילדים, שהמספרת משתוקקת לפענח אותו, והוא אחד מצירי העלילה. המבקר יוסף אורן (2009) רואה ביצירה "רומן ציוני" המממש את התפיסה שהציונות החלה כתנועה של משפחות אלמוניות שנפשן קצה בגלות והן גאלו עצמן על ידי הגירה יזומה לארץ ישראל. כך מובנת הגעתם של ילדי האם לארץ והקדשת כוחם להגשמת הגאולה הציונית. ורון מושפעת בכתיבתה מ"אב" רחוק, שלום עליכם, והדבר ניכר בתיבול כתיבתה במילים ובפתגמים ביידיש, כמו גם ביצירת מצבים קומיים ששחוק ודמע שלובים בהם.

אורן, יוסף. "'עת דודים' – מירי ורון". "צו קריאה לספרות הישראלית". ראשון לציון: יחד. 2009. 127-114; אביגור-רותם, גבריאלה. "מכות מצרים המתוקנות". "עתון 77" 159. 1993. 8; גורביץ', ניצה. "ספרים ברצף: "הפסקת חשמל"". "מאזניים" ס"ז (7-6). 1993. 82-81.

אסתי אדיבי-שושן