סופר, עורך ומתרגם
נולד בירושלים, נצר למשפחה שעלתה ארצה מגרמניה והתיישבה בירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-19. ב-1919 עבר עם משפחתו לגרמניה ושב לארץ ב-1931, לאחר סיום לימודיו בסמינר למורים. עם שובו ארצה, החל בעבודתו החינוכית הענפה. תחילה, לימד בבתי ספר בירושלים, לאחר מכן ניהל בתי ספר בעקרון ובמגדיאל ושב ללמד בירושלים ובתל אביב. במקביל עבד כעיתונאי בעיתונים "הארץ", "דבר", "על המשמר" ו"הצופה". ב"הצופה" שימש גם כעורך הראשון של "הצופה" לילדים. בשנים 1954-1949 עבד ב"קול ישראל". ב-1955 היה למנהל המוסד לעליית הנוער "נווה הדסה". ב-1957 נסע לשליחות במערב-גרמניה ושימש כנציג המחלקה לחינוך ותרבות וכנציג "עליית הנוער". לאחר מכן, נסע לשליחות מטעם "עליית הנוער" בדרום-אמריקה. לאחר שובו עבד במשרד החינוך עד לפרישתו לגמלאות. רבות מחוויותיו החינוכיות נזכרות בסדרת הסיפורים שכתב בירחון "קשת", באמצע שנות השישים, שנקראה: "בית ספר לא הרחק מהגבול".
בכתיבתו הרבה לעסוק בתולדות משפחתו. ספרו הראשון "ירושלים בעיני רואיה" (ר' מס, 1970) עסק בתולדות בתי המחסה לעניים בירושלים וספרו "בלב קשוב" (1983), עסק בתולדות סבו ר' אליעזר ברגמן. כמו כן, ערך ספר מכתבים של סבו וסבתו המגולל את סיפור עלייתם ארצה ("ישאו הרים שלום", 1968). בנוסף כתב יומן המתאר את ילדותו בירושלים ובנירנברג ("שמיים גבוהים," 1971). תרגם ועיבד לעברית שלושה ספרי ילדים. בנוסף, תרגם כחמישה ספרי עיון העוסקים בתיאוריות ובזרמים שונים באמנות.

יעל רובין-שנהר