סופרת, מסאית ועיתונאית בשפה הרוסית
ילידת ליטא, בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת וילנה. החל מ-1968 מעורבת בפעילות ציונית ובמאבק ציבורי על זכות העלייה. מאז בואה לישראל (1971) ועד ראשית שנות התשעים התמקדה בעיקר ברפואה קלינית ובמחקר מדעי בתחום הגסטרואנטרולוגיה. במקביל החלה לעסוק בעיתונאות ופרסמה יותר מאלף מאמרים בענייני תרבות וחברה ברוסית, בעברית ("מעריב", "הארץ" ספרים, "אלפיים", "תכלת", "פנים") ובאנגלית ("ג'רוזלם פוסט"). היתה ממייסדי העיתון "ורמיה" (אחר כך "וסטי") בשפה הרוסית. מייסדת ועורכת ראשית של חמישה מוספי תרבות בעיתונות הרוסית בארץ. מאמריה ומסותיה מושכים תמיד תשומת לב ופעמים רבות מעוררים תגובות פולמוסיות בשל חדות הראייה והביקורת הבלתי מתפשרת שלה על החברה הישראלית, הבאה אצלה בד בבד עם זהות ישראלית-יהודית מובהקת ומתוך עמדה אזרחית ותרבותית מבוססת. יזמה תוכניות ופרויקטים חברתיים ותרבותיים רבים, ובשנים 2002-1999 כיהנה כיועצת ראש הממשלה לענייני עלייה ואינטגרציה.
החלה לפרסם את הפרוזה הקצרה שלה בשנות השמונים המוקדמות בכתב העת הישראלי בשפה הרוסית "22". הרומן הראשון שלה "זמן הירח השחור" פורסם ב-2004 והיה מועמד לפרס היוקרתי "הבוקר" הרוסי. זוהי סאגה משפחתית יהודית, שמתפתחת ברחבי ברית המועצות, מליטא ועד סיביר, על רקע הזעזועים ההיסטוריים הגדולים של המאה העשרים. הספר ראה אור בעברית בשם "ואז השחיר הירח" ב-2009 בהוצאת אחוזת בית, בתרגומה של דינה מרקון.
הרומנים האחרים שלה הם "הגובלן עם החד-קרן" (2005), מאבקה של הגיבורה על זכותה לעזוב את רוסיה ולרכוש בישראל זהות יהודית אמיתית; "שקט. הציפורים אינן פורחות" (2009), תולדות במאי הקולנוע הגאוני סירוֹטָה, המבקש לשנות את המיתוסים היהודיים הגדולים ולקרוא אחרת את סיפורם של שיילוק ושל יאנוש קורצ'ק; ו"גיטל, או האבן של אנרומדה" (2012), חוויה רליגיוזית בחיי אדם לא-דתי.
כתיבתה הספרותית נוטה ליצירת מיתולוגיה יהודית אחרת, הפורצת את גבולות "הנושא היהודי" המקובל בספרות הרוסית ובספרות העברית גם יחד. בעיות של הישרדות אישית וקולקטיבית, התנגשות בין הפרט לחברה ולהיסטוריה וכדומה, מקבלות אצלה ממד רוחני לא שגרתי. יצירותיה מאופיינות בדרך כלל בצירוף של עלילת מתח בעלת גוון מסתורי ואווירה רומנטית, לעיתים על גבול הבלתי אפשרי, עם גודש של פרטים קטנים, ססגוניים ומדויקים ושפע של זיכרונות אישיים. סגנונה ציורי מאוד, והיא יוצרת תמונות של תקופות ומקומות שונים באיכות כמעט קולנועית.
סיפוריה הופיעו בתרגום עצמי לעברית באנתולוגיות בת שנות "אלפיים" (2002), "רוחות הרפאים של ישראל" (2003) ובכתב העת "נקודתיים" (מס' 6-5, 2004).

איסקובה, אנה. "כאן האוויר קופא מצער". "פנים" 28, 2004. 119-115; הרצוג, עמרי. "בין שני בתים". "הארץ" ספרים. 17.6.2009. 4.

נקודא זינגר