סופרת ועורכת
נולדה בגבעתיים. בהיותה בת שמונה נפטר אביה מסרטן. למדה בתיכון "קלעי" בגבעתיים. למדה ספרות כללית באוניברסיטת תל-אביב והתמחתה בספרות צרפתית (1992-1989). ניהלה חנות ספרים ברשת סטימצקי. שני הרומנים שלה ראו אור בהוצאת הספרייה החדשה ובין השנים 2005-1997 היא אף היתה הדוברת של ההוצאה. כמו כן, היתה עורכת בהוצאות יבנה, כנרת ועוד. הגישה פינה על ספרים בתוכנית "סיגליות" בערוץ 2 (2006-2004), השתתפה בצוות שדן בספרים בתוכנית "העולם הבוקר" בערוץ 2 (2007-2006), ובעלת טור בשבועון "לאשה". החל מ-1998 מרצה, מדריכה ומנהלת סדנאות כתיבה. הדריכה במסגרת הפרויקט "סיפור נולד" לבני נוער מטעם משרד החינוך. ריכזה את התוכנית למו"לות במכללת בית ברל (2003-2002).
הרומן הראשון שלה "נסיך לבבות אדום" (1999) מתאר פגישה מקרית בין אלונה, מוכרת בחנות ספרים וחובבת קוסמות, לבין רן, סוכן ביטוח. הפגישה מולידה סיפור אהבה-שנאה אשר במהלכו מחפשת אלונה תשובות לשאלת זהותה, למקום העבר בחייה, ולשאלות של זיכרון ושכחה. בחיפוש אחר מקור אי הנחת בחייה נקשרים חשדותיה בנאמנותו של רן אליה ובאביה, שמת מסרטן בהיותה בת שבע. מתברר ש"איש המשפחה למופת" היה מתעלל בה בשעת הסיפור הלילי. היא מתמודדת עם המציאות המתעתעת ועם הכתמת הגוף והנפש באמצעות בריחה לאשליה, ולבסוף על ידי סיכון חייו של רן בעת התקף אסטמה חריף, נטישתו גוסס וההחלטה להיצמד להווה.
עלילת הרומן השני שלה, "זמן פציעות" (2001) מתרחשת כאשר נאווה, אלמנה ואם לבת, פוגעת ברכבה ברוכב אופנוע. נאווה עובדת כקצבית והתאונה מתרחשת בעודה בדרכה לחתונת אחותה. בינה לבין רוכב האופנוע, וטרינר גרוש ואב לשני ילדים, נרקמת מערכת יחסים רומנטית. השניים חיים על ""זמן פציעות"", כשחקני הכדורגל על מסך הטלוויזיה, מושא ההתעניינות של רוב הדמויות בסיפור. חתונת אחותה, מזה, ומשחק הכדורגל מזה, תופסים בסיפור את מקומם של אירועים גדולים יותר המתרחשים בישראל. הרומן תורגם לגרמנית. בשני הרומנים מתואר תהליך התוודעות עצמית של הגיבורות דרך יחסי הגומלין שלהן עם הזולת.
איכילוב פרסמה גם סיפורים קצרים באנתולוגיות ובמוספי ספרות וכתבה שלושה ספרי ילדים.

הולצמן, אבנר. "סיוטים ולהטוטים". "ידיעות אחרונות" ספרות. 26.3.1999. 27; סמיט, שהם. "הו, ספונטניות מטורפת! על ספרה של יעל איכילוב '"זמן פציעות""'. "הארץ" ספרים. 26.12.2001. 10; שקלובסקי, רחל. "הזדמנות נוספת, חיות וספורט". עיתון 77 כו' (263). ינואר 2002. 12.

אביבה קרינסקי