הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך. בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.
נולדה בראשון לציון והתגוררה רוב שנות ילדותה בנתניה, לשם עברה עם משפחתה ב-1961. למדה בתיכון לאמנויות ע"ש תלמה ילין בתל אביב. למדה באוניברסיטת ניו יורק (1981-1978) וקיבלה תואר ראשון בתולדות האמנות. ב-1981 שבה לישראל והתגוררה בתל אביב. היתה תלמידתו של הצייר משה גרשוני ועסקה בציור במשך כעשר שנים. בשנות השמונים המאוחרות החלה לכתוב, ומאז היא מתמסרת לכתיבה ספרותית. ספרה הראשון, "שארה כסותה עונתה" (1991), היה ספר הבכורה של "הסדרה הלבנה" (עם עובד). מאז פירסמה ספרי פרוזה, ספר ילדים ומחזה שהוצג בתיאטרון "הבימה" (2008) בבימויו של אלון אופיר.
נולד באוקראינה. עלה ארצה ב-1912 ולמד בגימנסיה "הרצליה". עם תום לימודיו עבד כשנה כפועל, עד שגורש מן הארץ על ידי הטורקים. הגיע לארצות הברית, שם למד באוניברסיטת קולומביה, לימד בבית ספר יהודי וניהל אותו. במקביל ללימודיו ולעבודת ההוראה פירסם סיפורים ומחזה מהווי הארץ בספרו "מחיי הארץ" (1918) בעריכת ראובן בריינין, שגם כתב הקדמה לספר. הספר ראה אור בהוצאת קדימה, שברנשטיין היה ממקימיה ושימש כמנהלה. ב-1918 חזר ברנשטיין ארצה במסגרת "הגדוד העברי". ב-1925 התמנה למנהל הוצאת דביר ומילא את התפקיד עד פרישתו לגמלאות. כמו כן היה נשיאה של ההוצאה.
נולדה בקישינב, רוסיה. אביה, ד"ר יעקב בן-מתתיהו, היה רופא וממנהיגי הציונות ברוסיה. קיבלה חינוך עברי-ציוני. בהיותה בת עשר כתבה שיר ראשון ברוסית. למדה ב"גימנסיה הגרמנית" בחרקוב. ב-1907 עלתה עם משפחתה לארץ והתיישבה ביבנאל, ואחר כך בפתח תקווה וביפו, שם למדה בגימנסיה העברית.
נולדה וגדלה בטבעון. רכשה את הכשרתה האקדמית בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב עד לקבלת תואר דוקטור (2006). נמנתה עם סגל ההוראה של החוג מאז 1994. מ-1997 מלמדת גם בחוג לספרות במכללת "בית ברל", משמשת שם חברת סגל במרכז "ימימה" להוראת ספרות ילדים ונוער ולמחקרה, ונמנית עם עורכי כתב העת של המרכז, "עולם קטן".
נולד וגדל בשכונת בית הכרם בירושלים. אמו, רות, היתה בת למשפחה ספרדית ותיקה. אביו, עוזי, היה חבר כנסת ושר מטעם מפלגת העבודה. למד בבית הספר היסודי "בית הכרם" ובבית הספר "התיכון שליד האוניברסיטה" במגמת ספרות. בהיותו בן תשע-עשרה נפטרה אמו ממחלת הסרטן. לאחר השירות הצבאי נסע ללונדון, וכעבור זמן חזר ארצה ועבר לתל אביב. החל לכתוב רשימות בעיתון "מעריב" והיה הפובליציסט הצעיר ביותר בעיתון. הוא בעל תואר ראשון בספרות עברית מאוניברסיטת תל אביב. בקיץ 2006 היה מיוזמי מכתב הסופרים הצעירים, שקרא להפסקת מלחמת לבנון השנייה בתחילתה. עבר למוסף "ספרים" של ""הארץ"" ופירסם שם ראיונות עם סופרים ואנשי רוח כמו חיים גורי, א"ב יהושע ואחרים.
נולדה בתל אביב לאמה רחל בלכוביץ', ילידת פולין, ולאביה דוד הומי, יליד עיראק. למדה ב"תיכון חדש". את לימודיה הגבוהים החלה באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבלה תואר ראשון בספרות אנגלית ובספרות צרפתית, המשיכה באוניברסיטת תל אביב והיא בעלת תואר שני בספרות צרפתית. שנים אחדות עבדה בהוראה בבתי ספר תיכוניים, ולאחר מכן הצטרפה לסגל היחידה להוראת שפות זרות באוניברסיטת תל אביב, משם פרשה בדרגת פרופסור. בשנות עבודתה שם הקימה את המגמה ללימודי תרגום במסגרת החוג לשפה וספרות צרפתית, וחינכה דורות של תלמידים, מהם שפנו לעבודה פעילה בתרגום (ארזה טיר-אפלרויט, עדינה קפלן, מיכל אסייג, מיכל סאבו ועוד).
נולד ב"ירושלים". למד טלוויזיה בניו יורק והשלים תואר ראשון בספרות עברית, פולקלור, אמנות וחינוך באוניברסיטה העברית ב"ירושלים". עבד שנים רבות כעורך תוכניות מוזיקה ברדיו. פירסם שבעה קובצי שירה ובמקביל חיבר פזמונים רבים שהולחנו וזכו לביצועים מוּכָּרים, להקלטות ולהצלחה רבה. כמו כן כתב שלושה ספרים לילדים.
נולד בירושלים לאב יליד קהיר ולאם ילידת בגדאד. בבית דיברו עברית, ערבית ולדינו. לסבתו מצד אביו, שומרת מצוות קפדנית שהצטיינה בסובלנות פוליטית, היתה השפעה גדולה על חייו. בילדותו המוקדמת התגוררה המשפחה בחדר ברחוב החבשים בירושלים, שנהרס מפגיעה ישירה של פגז במהלך מלחמת העצמאות. אחרי המלחמה עברה המשפחה לתל אביב, תחילה לחדר בבית נטוש בשכונת חסן-בק, שהתרוקנה מתושביה הערבים והיתה חרבה כמעט לגמרי, וב-1954 לשכונת קריית שלום בדרום תל אביב. עד המעבר לשם למד ברקאי בבית הספר הממלכתי-דתי "תחכמוני", ואחר כך בבית חינוך ע"ש דוד רמז, שהשתייך לזרם העובדים.
נולד בסלוצק, רוסיה הלבנה (בלארוס), וגדל במשפחה שהתפרנסה בצמצום. למד בחדר ואחר כך בישיבה קטנה, שבה התחיל לקרוא בסתר ובלהיטות יצירות של סופרי ההשכלה ומאוחר יותר גם של סופרי יידיש. התרשם בייחוד מסיפורי שלום עליכם ביידיש, שעוררו בו את השאיפה לנסות את כוחו בכתיבה. כמו כן פנה ללימודי חול והתוודע אל הספרות הרוסית.
נולד בתל אביב וגדל בחולון. סיים את לימודיו ב-1991, התגייס לצה"ל ושירת בחיל המודיעין. בוגר תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה כללית (1998) ומוסמך בספרות עברית (2004) מאוניברסיטת תל אביב. היה עורך משנה של הספר "הנה ימים באים", המכיל כתב יד גנוז של אמיר גלבע מהשנים 1946-1942 (בעריכת חגית הלפרין, 2007). מתחילת 2008 כותב במוסף "תרבות וספרות" של עיתון ""הארץ"" את המדור "משורר בשטח״, שבו הוא סוקר את יצירתם של משוררי הדור החדש בשירה העברית. שיריו התפרסמו במוספי הספרות ובכתבי עת.
