הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך. בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.
נולד בגבעת שמואל למינה ולחיים, שעלו ארצה ב-1949 מאוקראינה ומרומניה. בהיותו בן עשר עבר עם משפחתו לרמת גן, שם למד בבית הספר היסודי "הגפן" ובתיכון "אהל שם". התגייס לקורס טיס והמשיך את שירותו במודיעין. במלחמת יום הכיפורים פיקד על מחלקת האזנה ניידת בצפון ובמצרים, ובסופה הקים מחדש את בסיס ההאזנה בחרמון, שעליו פיקד במשך שמונה חודשים, תקופת מלחמת ההתשה.
נולדה בפתח תקווה לאם ניצולת שואה ולאב יליד צ'רנוביץ, שהיה מורה. הוריה דיברו עברית והבית היה רוויזיוניסטי מתון. מצעירותה היתה חברה בתנועת "השומר הצעיר". שירתה עם חברי הגרעין שלה בנח"ל והצטרפה לקיבוץ שער העמקים, שאותו עזבה ב-1988. ב-1983 השלימה לימודי תואר ראשון באוניברסיטת חיפה, בחוגים לפילוסופיה יהודית ולשון עברית.
נולדה בדריסה שברוסיה הלבנה, בשם ביילה. למדה כימיה במכללה לנשים למדעי הטבע. ב-1891, כשהייתה בת שמונה-עשרה, נפטרה בירושלים אחותה הבכורה דבורה, שהייתה נשואה לאליעזר בן-יהודה. שבועות ספורים לאחר מכן ביקש אליעזר את ידה, והם נישאו בשנת 1892. במעמד זה גם עברתה את שמה לחמדה, והשניים נסעו יחדיו לארץ ישראל. בביתם הקפידו אליעזר וחמדה בן-יהודה לדבר עם בני הבית בעברית בלבד, ובכך מילאו פונקציה לאומית-תרבותית כמשפחה הראשונה הדוברת עברית. לימים הפכה בן-יהודה לעיתונאית וסופרת, ובמשך יותר מחמישים שנה הייתה המנהלת האחראית למפעל הוצאת המילון ההיסטורי של אליעזר בן-יהודה.
נולדה בתל אביב להורים מאנשי העלייה השנייה. אביה, ד"ר ברוך בן-יהודה, בוגר המחזור השני בגימנסיה "הרצליה", היה לימים מנהלה ונשיאה. כמו כן היה מנהל מחלקת החינוך של הוועד הלאומי ומנכ"ל ראשון של משרד החינוך והתרבות.
נולדה בתל אביב ובה גדלה והתחנכה. בשנות השישים עזבה את ישראל לארצות הברית בשל עבודת בעלה, השתקעה בסיאטל ולאחר מכן בניו יורק. החלה את לימודיה האקדמיים באוניברסיטת סיאטל, והמשיכה בסמינר התיאולוגי היהודי בניו יורק (JTS). מ-1982 ועד יומה האחרון נמנתה עם סגל המוסד ועסקה בהוראת הספרות העברית והתרבות הישראלית. ב-1992 סיימה את התואר השלישי, ועם השנים מונתה לפרופסור. נפטרה ממחלה ממארת בניו יורק. בשנותיה האחרונות הקימה ב-JTS קתדרה ללימודי ישראל הנושאת את שמה ואת שם בעלה.
נולד בישראל. בעל טור ועורך בכמה עיתונים, בהם "תרבות "מעריב"", "העיר" ו"טיים אאוט" תל אביב. כמו כן שימש כעורך בספריית "מעריב". פירסם חמישה ספרים. בהם שני קובצי סיפורים קצרים, "לאן נעלמת אריק איינשטיין?" (הקיבוץ המאוחד, 1999) ו"לחלום על ג'אנק פוד" (2001).
נולדה וגדלה בתל אביב. הוריה הם השחקנית מניה הלוי והמחזאי והפובליציסט יוש הלוי. נישאה לסופר הילדים עוזי בן-כנען (1991-1954) ואיירה את רוב ספריו. עבודות הציור והפיסול שלה הוצגו בתערוכות בארץ ובעולם. כמו כן עיצבה בובות הפעלה בתיאטרון ובטלוויזיה ואיירה ספרי ילדים רבים. בנוסף היא מעצבת במה ומעצבת תלבושות מוערכת, שעיצוביה הופיעו בתיאטראות "הקאמרי", "בית ליסין", "הבימה", "העירוני חיפה", "יידישפיל", "החאן" ועוד. ב-1996 הקימה עם הבמאי אילן רונן את קבוצת הצעירים של "הבימה" ושימשה כמעצבת שלה במשך שבע שנים. על עבודותיה בתיאטרון זכתה בפרסים רבים, בהם פרס גולדנברג, פרס פסטיבל עכו, פרס שטרנפלד, פרס תיאטרון הבימה ופרס תיאטרון הפרינג'. שימשה כמרצה בנושאי עיצוב לתיאטרון ב"בצלאל" וב"סמינר הקיבוצים". בשנים האחרונות ייסדה חברת סטארט-אפ המפתחת מכשיר רפואי עבור יולדות לפי פטנט הרשום על שמה. כמו כן, באפריל 2013 ייסדה את הוצאת הספרים "קרקס הוצאה לאור", ששמה לה למטרה לאפשר לסופרים להתפרנס בכבוד מפרסום ספריהם.
נולד בתל אביב. גדל ובגר בדרומה של העיר, באזור שבו גרו באותה עת מהגרים למיניהם דוברי לדינו ויידיש, מהם גם פליטי שואה. בית גידול זה השפיע עמוקות על אישיותו ועיצב את ראיית העולם שלו, כפי שזו באה לידי ביטוי הן בספרות הבדיונית שלו והן בספרי המחקר שכתב. למד באוניברסיטה העברית בירושלים. נושא עבודת הדוקטור שלו הוא ספרות יהודית באמריקה, תוך התמקדות ביצירתו של ראובן ואלנרוד.
נולד בירושלים ובגיל צעיר עבר עם משפחתו לארצות הברית בשל שליחות אביו. את שנות העשרים לחייו בילה באירופה ובצפון-אמריקה, כשהוא מתפרנס בעיקר כמוזיקאי וכזמר נודד. מאוחר יותר התגורר בבוסטון והחל שם את פעילותו העיתונאית ככתב. מאז פירסם כתבות, מאמרים ודברי ביקורת ב"מסע אחר", "נשיונל ג'יאוגרפיק (ישראל)", "בוסטון גלוב", ""הארץ"", "ידיעות אחרונות" ועוד. כמו כן פירסם מאמרים ודברי ביקורת בכתבי עת כמו "הכיוון מזרח", "עמדה", "כתם" ו"מעין". משנת 2004 מתגורר בתל אביב.
נולדה באוסטריה ובגיל צעיר עלתה לישראל. היתה מראשוני קיבוץ רעים בנגב, שבו היא חברה עד היום. החלה את לימודיה האקדמיים באוניברסיטת תל אביב (תואר ראשון בספרות עברית ובספרות אנגלית; תואר שני בספרות אנגלית) וכתבה עבודת דוקטור בספרות השוואתית באוניברסיטת ברקלי ("הפואטיקה של הרמיזה הספרותית", 1973). בשובה ארצה השתלבה כמרצה בחוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב, ופעלה בו עד פרישתה לגמלאות כפרופסור. בשנים 2008-2000 כיהנה כראש מכון פורטר לפואטיקה וסמיוטיקה באוניברסיטת תל אביב. היתה פעילה במוסדות בינלאומיים לחקר הספרות, ובשנים 2005-2002 כיהנה כסגנית-נשיא בפדרציה לספרות השוואתית (FILMM). מ-1993 עד 2008 ערכה את הסדרה המחקרית "ספרות, משמעות, תרבות", המתפרסמת בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
