הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך. בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.
נולד בקובנה, ליטא, שם היה אביו מראשוני המורים לעברית. התחנך בגימנסיה העברית בקובנה. בהיותו בן ארבע-עשרה הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", וכל חייו היה לוחם נאמן לדרכה. השתלם בחקלאות בננסי, צרפת (1929-1927), ולאחר מכן עבד בהנהגת "השומר הצעיר" בליטא ובמרכז "החלוץ". עוד בליטא פירסם שירים, רשימות ביקורת ומסות בענייני חברה וספרות. עלה ארצה ב-1933 והצטרף עם חבריו מליטא לקיבוץ בית זרע. כל חייו שילב פעילות תנועתית, מחקר וכתיבת ספרות עם עבודת אדמה.
נולד בקיבוץ בית זרע, בנם הבכור של דניאל ושושנה בן נחום. אביו היה משורר, חוקר ספרות ומתרגם. למד והתחנך בבית הספר היסודי והתיכון של הקיבוץ, וכבר בילדותו בלט בחריפות שכלו ובידענותו יוצאת הדופן. בנעוריו היה מדריך כריזמטי בתנועת הנוער "השומר הצעיר". ב-1959 התגייס לחיל התותחנים והיה קצין. לאחר השחרור חזר לקיבוץ, עבד בענף הבננות, ובמקביל לימד היסטוריה בתיכון של הקיבוץ. בסוף שנות השבעים עזב את בית זרע ועבר לתל אביב.
למדה פילוסופיה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. לימודיה נקטעו עקב מלחמת השחרור, שבה השתתפה כלוחמת קרבית. לאחר המלחמה פעלה כמה שנים בתחומי הביטחון והמודיעין, עד שפנתה לתיאטרון. היתה שותפה להקמת "תיאטרון באר שבע", שימשה כמנהלת הכללית של תיאטרון "החאן" וכמנהלת האמנותית של "בית ליסין". שבועות ספורים לפני מותה מונתה להיות המנהלת האמנותית של תיאטרון "הבימה".
הערך בכתיבה
נולד במושב כפר יהושע, שם סיים את לימודיו התיכוניים. לאחר שירותו הצבאי למד ספרות ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב. באותו זמן עבר לגור דרך קבע בתל אביב, לבד מתקופה של שנתיים שעשה בארצות הברית (1980-1978). עבד שנים רבות כעורך וכמגיש תוכניות ב"גלי צה"ל". היה בין המשתתפים במוסף הסאטירי ""דבר" אחר" בעיתון "דבר" וכתב גם ב""הארץ"", ב""מעריב"" וב"ידיעות אחרונות". כמו כן ערך והגיש תוכניות קולנוע בטלוויזיה. נשוי ואב לשניים: האמן גיא בן נר וגלי בן נר, בעברה שחקנית ואחר כך פיזיקאית.
נולד בקיבוץ אשדות יעקב. למד בימוי באוניברסיטת תל אביב. מחזות פרי עטו הוצגו בפסטיבל לתיאטרון אחר בעכו, בתיאטרון "צוותא" וב"תמונע" בתל אביב. כתב בטור הסאטירי "בוקר טוב "מעריב"" וב"דעות "חדשות"", עמוד הפובליציסטיקה של העיתון "חדשות". פירסם סיפורים קצרים במוספי הספרות של העיתונים "ידיעות אחרונות", "דבר", "על המשמר" ועוד. עבד בתפקיד ניהולי במסגרת "תוכנית קָרֵב למעורבות בחינוך" וכשליח הסוכנות היהודית בניו ג'רזי, ארצות הברית. הקים וניהל את המחלקה החינוכית של "האוזן השלישית", ספריית סרטי איכות חדשים וישנים.
נולד בפתח תקווה, בן למשפחה ממייסדי "המושבה" העברית הראשונה. סבו יהודה ראב (בן עזר) חרש את התלם הראשון באדמת פתח תקווה. דודתו אחות אביו, אסתר ראב, היתה המשוררת הארץ-ישראלית הראשונה שכתבה שירי נוף ספוגי אהבה לארץ. את חינוכו קיבל בתל אביב, שירת בנח"ל, היה חבר קבוצת עין גדי ולימד ביישובי עולים. למד פילוסופיה וקבלה באוניברסיטה העברית בירו"שלי"ם, ובין מוריו היו גרשם שלום, נתן רוטנשטרייך ופפיטה האזרחי.
נולד במאריופול, רוסיה. ניצל מפוגרום שהתרחש בעיר ב-1905. קיבל חינוך מסורתי, ועלה לארץ ב-1913. התחנך בגימנסיה העברית "הרצליה", השתתף בהגנה על הגליל במאורעות תל חי (1920) והצטרף ל"גדוד העבודה" (1921). בשנים 1925-1921 עסק בהוראה בגימנסיות שונות בגרמניה, איטליה וליטא. עם חזרתו ארצה עסק בהוראה בבתי ספר תיכוניים ובבתי ספר ערב. היה פעיל במפא"י, אחדות העבודה ומפ"ם.
נולד בעיירה ספרו שבמרוקו. עלה לישראל ב-1947 עם משפחתו באוניית המעפילים "יהודה הלוי", שנתפשה בדרכה ויושביה שולחו למחנה מעצר בקפריסין. משם עלה עם אחיו ב"עליית הנוער" ולבסוף התאחד עם משפחתו שהתיישבה בחיפה.
נולד בעיר הולינקי, אוקראינה. התחנך בחדר ובישיבות וכן בקורסים פדגוגיים בגרודנה ובמחלקות הפדגוגיה של אוניברסיטאות קייב, אודסה וּוַרשה. עסק בהוראה שנים רבות, ניהל קורסים פדגוגיים של רשת "תרבות" בפולין, ואף הקים את הסמינריון של "תרבות" בווילנה. עלה לארץ ב-1933 והמשיך ללמד גם בארץ. החל מ-1918 פירסם מאמרים בעיתונים בארץ ובפולין. בשנות העשרים והשלושים הוציא שני ספרי ילדים: "הנמלים" (תרבות, 1921) ו"הורדוס ומרים" (1935). כמו כן הוציא ספר על הרמב"ם (1935), וכן תירגם לעברית ספרי ילדים ונוער, בהם "דניאל דירונדה" של ג'ורג' אליוט (1935; הוצאה מחודשת: 1971).
