הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך. בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.
נולד בשדרות. למד בבית ספר יסודי ממלכתי-דתי בעיר הולדתו. בחטיבת הביניים עבר לישיבה של ש"ס, עזב אחרי חצי שנה והשלים את לימודיו בתיכון חילוני. שיריו הראשונים התפרסמו בתקופת שירותו הצבאי בכתבי העת "מאזניים", עתון 77 ועכשיו. ב-1993 היה בין מייסדי כתב העת אֵב, לצד דורי מנור, אורי פקלמן, רועי גרינולד וגל קובר, ובו פירסם משיריו.
נולדה בקהיר ועלתה לארץ ב-1950. בוגרת החוגים לספרות אנגלית ולסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בעלת תואר שני בספרות מאוניברסיטת לונדון ובעלת תואר דוקטור לספרות אמריקנית מהאוניברסיטה העברית. לימדה והרצתה באוניברסיטאות שונות בארץ ובעולם. המייסדת והעורכת של כתב העת "גלים" לספרות, תרבות, אמנות וחברה, וכן של "לירית" – כתב העת המקוון של אגודת הסופרים. מייסדת ויו"ר איפל"ק – הפורום הבינלאומי לספרות ולתרבות השלום. פירסמה ספרי שירה, פרוזה וספרי ילדים, תרגומי שירה עברית לאנגלית וכן מחקרים בתחום הספרות ובתחום ההיסטוריה של יהדות מצרים.
נולד בעיירה זינקוב, אוקראינה. נמלט עם הוריו מאימת השלטון הקומוניסטי לבית סבו בליפקאן, בסרביה. בשל מחלה נאלץ לוותר על לימודים בבית ספר ורכש את השכלתו בעיקר בכוחות עצמו ובעזרת מורה פרטי שלימד אותו ספרות עברית, נביאים אחרונים וגמרא. ב-1938, בהיותו בן שבע-עשרה, עלה לבדו ארצה במסגרת "עליית הנוער", התחנך במשך חצי שנה בכפר הנוער מאיר שפיה, ואחר כך הצטרף לגרעין הקיבוצי יסעור במושבה מגדיאל. בסתיו 1942, כשהגיעו אליו שמועות על מותם של הוריו ואחותו "במחנה" הריכוז בטרנסדניסטריה, רומניה, התגייס לצבא הבריטי ויצא לאירופה. ב-1946 חזר ארצה ועבד בליטוש יהלומים, אך כעבור זמן קצר שב ולבש מדים, הפעם מדי צה"ל, השתתף במלחמת העצמאות כקצין בחיל התותחנים ונלחם בקרב לטרון. אחרי המלחמה התגייס לצבא הקבע ולקח חלק במלחמת סיני (1956). באיחור ניכר עבר במסגרת המכינה הצבאית את בחינות הבגרות, וב-1960 החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב בחוגים לפילוסופיה ולספרות עברית. מ-1962 עבד כעורך לילה בעיתון "על המשמר" וכתב בעיתון זה טור שבועי על נושאי חברה ותרבות. אחרי מלחמת ששת הימים (1967) היה פעיל בוועד לשלום וביטחון. במלחמת יום הכיפורים (1973) נפל בן אחיו, שהיה סופר מתחיל ונקרא על שם אביו של אורפז שנספה בשואה. האירוע הטביע בו חותם עמוק והשפיע על כתיבתו. היה נשוי שלוש פעמים. מתגורר בתל אביב.
נולד, גדל ומתגורר בדימונה. ב-1987 התגייס לצה"ל ושירת בחיל האוויר. למד לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב בחוג לספרות עברית ובתוכנית הלימודים הכלליים. לאחר מכן המשיך בלימודי ספרות לתואר שני באוניברסיטת בן-גוריון, במסלול לכתיבה יצירתית. שיריו התפרסמו במוספי הספרות ובאנתולוגיות שונות, בין השאר ב"וקראתי לכך אהבה" (בעריכת משה דור, 2008). מורה לכתיבה יוצרת ונודד ברחבי "הארץ" עם מופע בשם "משהו עוד כאן", הכולל סיפורים קצרים ושירים מולחנים בליווי נגינה בגיטרה.
נולד בעיר סאנוק, פולין. קיבל חינוך מסורתי ועברי-ציוני. בנעוריו למד בבית המדרש לרבנים "תחכמוני" בוורשה וקיבל סמיכה לרבנות. לאחר מכן יצא ללמוד חקלאות בטולוז, צרפת. עוד בנעוריו בפולין החל לפרסם שירים בחתימת "עזריאל החיימי", הח"דור"ים הכרה ציונית-סוציאליסטית. ב-1932 עלה ארצה עם רעייתו, בת עירו, הסופרת רבקה גורפיין, ושניהם נמנו עם מייסדי קיבוץ עין שמר, שבו היו חברים כל חייהם. בצד התפקיד המרכזי שמילא בחיי הקיבוץ התמסר לשליחויות ולמשימות שונות במסגרת הקיבוץ הארצי ומטעמו. ב-1943 היה ממייסדיו ועורכיו של היומון "משמר" (לימים על ה"משמר"), וב-1946 השתתף בייסוד "המרכז לתרבות מתקדמת". בשנים 1948-1950 כיהן כמשנה לשגריר ישראל בפולין, והשתתף בארגון העלייה הגדולה משם. מתחילת שנות החמישים ועד סוף ימיו היה מראשי הוצאת הספרים התנועתית, ספרית פועלים. בין השאר ערך במסגרתה, עם משה שמיר ושלמה טנאי, את האנתולוגיה "דור" "בארץ" (1958), שסימנה ובמידה רבה עיצבה את פני הקאנון של ספרות "דור" תש"ח. במקביל מילא תפקידים שונים באגודת הסופרים העבריים, כולל תפקיד יו"ר האגודה, וערך כמה ממפעליה, בהם הירחון ""מאזניים"", "מאסף אגודת הסופרים" וספריית "מקור".
משורר, חוקר פולקלור ומתרגם נולד בגרייבה, פולין, ולמד באוניברסיטאות קניגסברג וברן. מנעוריו היה פעיל בתנועה הציונית ונשלח מטעם קרן היסוד לארצות רבות. עלה ארצה ב-1933 והתיישב בירושלים. לאחר קום המדינה נטל חלק נכבד בהעלאת יהודי הודו ארצה. פירסם מאמרים וספרים בחקר הפולקלור היהודי בשפות שונות. נמנה עם תומכיה הנלהבים של לשון אספרנטו ככלי לקידום ההבנה והשלום בין העמים וכתב שירים בלשון זו. בעברית כתב את הפואמה "בין אדם לקונו" (יבנה, 1943).
נולד בירושלים, קיבל בילדותו חינוך דתי-לאומי והיה חבר בתנועת "בני עקיבא". בגיל ארבע-עשרה עזב את בית הוריו ולמד כעשר שנים בישיבות חרדיות-ליטאיות (1982-1992). במהלך העשור השלישי לחייו עזב את הדת ובחר באורח חיים חילוני. למד תסריטאות ובימוי בבית הספר הפתוח לקולנוע וטלוויזיה של תל אביב (1996-1994), ולאחר שסיים שימש כמורה לתסריטאות (1997). בגיל שלושים החל ללמוד במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן ולכתוב עבודת דוקטור בנושא: "יחסם של חז"ל לחטאיהם המיניים של גיבורי המקרא". הוא מרצה למקרא ולספרות חז"ל במכללת "ספיר" ובמוסדות אחרים.
נולד באלטונה, גרמניה, והתחנך בגימנסיות קיל והמבורג. ב-1938 הוגלה עם אלפי יהודים לזבונשין, פולין, ומשם עלה ארצה כנער עולה בלתי לגאלי ב-1939. הצטרף להכשרת "הנוער העובד והלומד" בקיבוץ נען עד 1941. היה מראשוני הבריגדה היהודית הלוחמת בצבא הבריטי והשתתף במלחמת העצמאות. מאוחר יותר עבד ב"הולנד בנק" והיה מנהל מחלקה בסניף התל-אביבי, עד סגירת הבנק בארץ. שנים רבות היה עורך ועיתונאי ב""על המשמר"".
נולד, גדל והתחנך בירושלים, שבה הוא מוסיף להתגורר. אביו, בנימין אופנהיימר, היה פרופסור ומרצה למקרא, ואמו, רבקה שץ-אופנהיימר, היתה פרופסור ומרצה לפילוסופיה יהודית ולחסידות. את לימודיו הגבוהים עשה באוניברסיטה העברית בירושלים: הוא בוגר החוגים לספרות גרמנית ולמחשבת ישראל ומוסמך החוג לספרות כללית והשוואתית. עבודת הדוקטור שלו עסקה בשירתו של אבות ישורון ויצאה לאור כספר בשם תנו לי לדבר כמו שאני: שירת אבות ישורון (1997). לימד באוניברסיטה העברית בחוג לספרות כללית והשוואתית (1988). ב-1994 החל ללמד בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. ב-2012 התמנה לפרופסור חבר.
דור שלישי בארץ, נצר לשושלות רבנים. נולד בתל אביב ומתגורר בה. למד בגימנסיה "הרצליה", ולאחר "שיר"ותו הצבאי גר בקיבוץ נחשון. עבד כרועה צאן, פועל בניין, כירולוג ומסעדן. בשנים 1977-1980 שהה בהולנד ובהודו והתמחה בטכניקות של טנטרה, רג'ניש, סופיות וזן בודהיזם. כשחזר לארץ הקים בירושלים קומונה רוחנית ומרכז למדיטציה ולתרפיה.