הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך. בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.
נולד ב-1898 (ולפי גרסה אחרת ב-1896) למשפחה חסידית בכפר בפלך רודקי בגליציה המזרחית. קיבל חינוך מסורתי בחדרים ובישיבת ויז'ניץ, ועמד בבחינות בגרות אקסטרניות. השתתף במלחמת העולם הראשונה כחייל בצבא האוסטרי, ונפל בשבי הרוסי. בעת שהותו ברוסיה ב-1917 פירסם את ראשוני מאמריו בעיתונות העברית ("העם") והיידית ("פעטראָגראַדער" "טאָגבלאַט"). בשנות העשרים למד באוניברסיטת וינה במחלקות לפילוסופיה ולשפות המזרח, וכן בבית המדרש העברי למורים, והיה פעיל בתנועה הציונית. מ-1922 נעשה הכתב בווינה של כמה עיתונים עבריים בארץ ישראל ("הארץ"), בפולין ("הצפירה", "היום") ובארצות הברית ("הדאר"), וכן השתתף בקביעות בעיתוני יידיש. בתחילת שנות השלושים התוודע לחיים נחמן ביאליק, וטרח הרבה לשמשו ולסייע לו במסירות בביקוריו בווינה. הוא ליווה את המשורר בקיץ 1934 בעת שאושפז לניתוח שממנו לא קם, והימצאותו ליד מיטתו בימיו האחרונים נעשתה לחוויית חייו המכרעת.
נולד, גדל והתחנך בירושלים, שבה הוא מוסיף להתגורר. אביו, בנימין אופנהיימר, היה פרופסור ומרצה למקרא, ואמו, רבקה שץ-אופנהיימר, היתה פרופסור ומרצה לפילוסופיה יהודית ולחסידות. את לימודיו הגבוהים עשה באוניברסיטה העברית בירושלים: הוא בוגר החוגים לספרות גרמנית ולמחשבת ישראל ומוסמך החוג לספרות כללית והשוואתית. עבודת הדוקטור שלו עסקה בשירתו של אבות ישורון ויצאה לאור כספר בשם תנו לי לדבר כמו שאני: שירת אבות ישורון (1997). לימד באוניברסיטה העברית בחוג לספרות כללית והשוואתית (1988). ב-1994 החל ללמד בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. ב-2012 התמנה לפרופסור חבר.
נולד בתל אביב וגדל בשכונת בורוכוב בגבעתיים. אביו הוא סופר היידיש אריה לייב פּוֹפִּיק. למד בבית החינוך בשכונת בורוכוב ובגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. מ-1944 ועד 1949 שירת בפלמ"ח. ב-1946 פירסם שירים ראשונים ב"במעלה", עיתון "הנוער העובד והלומד", והמשיך לפרסם בעיתונות שירים, סיפורים ורשימות. במלחמת העצמאות לחם בגוש עציון ונפל בשבי הירדני. חוויות המלחמה והשבי תוארו בספרו הראשון, "מעוז עציון" (הוצאת מערכות, 1949), וכעבור שנים בקובץ הטורים המחורזים והמקאמות "שיבלים בקנה" (1978). חותמה של מלחמת העצמאות טבוע גם בקובץ שיריו "באזני האילן" (1954), אך בצד שירי הזיכרון על רעים שנפלו מצויות בהם התרשמויות פיוטיות מנופי הארץ בחילופי העונות, וכן שירי אהבה. זהו קובץ טיפוסי לשירתם של בני הדור בנושאיו, במקצביו ובדימוייו, השואבים את השראתם מן הנוסח רב-ההשפעה של אלתרמן. בכללותו שרויה עליו רוח של שמחת חיים וחיוב החיים, וראיית עולם סנטימנטלית.
נולד וגדל במושב עין עירון. למד בבית הספר היסודי בכרכור ובגימנסיה בחדרה. שירת בחטיבת גולני. מאוחר יותר היה עורך ירחון הנוער "במחנה גדנ"ע". היה במשך שלושים וחמש שנים חבר מערכת "ידיעות אחרונות", בעיקר בתפקידי עריכה. במשך שמונה שנים כתב במוסף "7 ימים" מדור למבוגרים בשם "ילד גדול", שעסק בעיקר בספרות ילדים, בסופרים ובמאיירים לילדים. למד פילוסופיה ומזרחנות באוניברסיטת תל אביב. מתגורר בתל אביב, נשוי (בשנית) לצלמת רונית שני.
נולדה במוצא וגדלה בחוות בודדים בנגב, ליד קיבוץ להב. לאחר פרידת הוריה עברה עם אימה ואחיה לצור הדסה. למדה בתיכון לאמנויות בירושלים. במהלך לימודי התיכון סבלה מאנורקסיה ואושפזה במחלקה פסיכיאטרית. ב-2008 סיימה תואר ראשון בחוג לספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית. החלה לימודי דוקטורט לספרות השוואתית בארצות הברית, אך לא השלימה אותם. כיום כותבת עבודת דוקטורט בספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. חברת מערכת בכתב העת Tel Aviv Review of Books, ועורכת לשון בכתב העת "אודות". תרגומיה הופיעו ב-Granta, ב-Tel Aviv Review of Books וב-World Literature Today.
נולדה ברחובות למשפחה יוצאת עיראק שהתיישבה בשכונת מרמורק. כשהיתה בת ארבע עברה המשפחה ליפו ומשם לבת ים. למדה בגימנסיה "סוקולוב לאור". שירתה בצה"ל ביחידת הצנזורה לעיתונות ולתקשורת, ולאחר מכן למדה בסמינר למורים לוינסקי ובאוניברסיטת בר-אילן ספרות עברית וספרות משווה. במקביל לימדה בבתי ספר תיכוניים בקיבוץ אורים שבנגב ובבת ים.
נולד בברונקס וגדל באולבני, ניו יורק. לאחר סיום לימודי הדוקטורט באוניברסיטת הרווארד ב-1962, לימד באוניברסיטת קולומביה. מ-1967 ועד לפרישתו ב-2010 לימד במחלקה לספרות השוואתית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. בתקופה זו הדריך תלמידי מחקר רבים, בהם ישראלים רבים, שהפכו לחוקרים בזכות עצמם. פירסם עשרים וארבעה ספרים, וכן עשרות מאמרי מחקר ומאות מסות בביקורת ספרותית. חבר באקדמיה האמריקנית לאמנויות ומדעים, זכה פעמיים במלגת גוגנהיים, והיה עמית בקרן המחקר הלאומית האמריקנית למדעי הרוח (National Endowment for the Humanities), במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת פרינסטון. בין שאר עיטוריו, זכה ב-1982 בפרס הספר היהודי האמריקני למחשבה יהודית (National Jewish Book Award For Jewish Thought). ב-2009 העניק לו העיתון "לוס אנג'לס טיימס" עיטור על שם רוברט קירש למפעל חיים בתחום הספרות וההגות האמריקנית.
נולד בתל אביב. בוגר תיכון "עירוני א' – חשמונאים" בבת ים. בעל תואר דוקטור בשפה וספרות ערבית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים (1986). שימש כמרצה לספרות ערבית מודרנית באוניברסיטה העברית (1986-1979). מ-1993 משמש כמרצה במכללת "בית ברל". היה עמית מחקר ב"מכון טרומן", ב"מכון ירושלים" ובאוקספורד. חתן פרס לנדאו למחקר במזרחנות (1981), מייסד המסלול לתעודת תרגום ערבית-עברית ב"בית ברל" (1994).
נולד באוסטרוב מזובייצק, פולין. ב-1925 עבר עם הוריו לוורשה, שם סיים גימנסיה יהודית-פולנית, וב-1931 החל ללמוד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטת ורשה ובמכון לחוכמת ישראל. ב-1932 עלה ארצה, המשיך את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים (ספרות עברית, היסטוריה וסוציולוגיה), וב-1935 הוענק לו התואר מוסמך. בשנים 1934-1943 עבד כספרן בבית הספרים הלאומי. ב-1944 קיבל תואר דוקטור בזכות מחקרו על יצירתו של יל"ג, שנעשה בהדרכתו של יוסף קלוזנר.
נולדה בחיפה. למדה בבית הספר התיכון "לוינהרץ" בקריית מוצקין. עם סיום לימודיה התגייסה לצבא ושירתה כקצינת חינוך. למדה באוניברסיטת חיפה היסטוריה של עם ישראל וייעוץ חינוכי. ב-1981 סיימה תואר ראשון וב-2001 סיימה תואר שני בחוג לחינוך באוניברסיטת ליברפול. נושא התזה: "טיפול קוגניטיבי התנהגותי בקריאה אצל תלמידים שאובחנו בבעיות קשב וריכוז״. ב-2008 הגישה את עבודת הדוקטור במחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן. נושאה: "קבלה, אהבה ומשיחיות בפואטיקה של רבי ישראל נג'ארה״.