בונדי רות
נולדה בפראג. עד כיבוש צ'כיה על ידי הנאצים סיימה עשר שנות לימוד. לאחר הכיבוש, ב-1942, גורשה לטרזין, לאושוויץ-בירקנאו ולברגן-בלזן. לאחר שובה לפראג ב-1945 עבדה כמתרגמת וב-1948 עלתה ארצה. בתום שירותה הצבאי עבדה כקופאית ולמדה באולפן לעברית. בשנים 1983-1951 עבדה כעיתונאית, תחילה בעיתון לעולים חדשים "אמר" ואחר כך ב"דבר" וב"דבר" השבוע, שם כתבה שנים רבות טור סאטירי אישי בשם "יהיה טוב", שכונס ב-1962 לספר בעל שם זהה ויצא בהוצאת יבנה. ב-1969 פורסם ספר ההומורסקות שלה, "חצי נחמה". "לפתע בלב המזרח" (1975) הוא ספר מסות על החיים בישראל בשנות השישים והשבעים. ב-1992 פורסם ספרה "מדריך לכתיבה עיתונאית". כתיבתה כעיתונאית וכמסאית מתאפיינת בהומור ובאופטימיות.