לרנר אריה
בנו של המשורר יעקב לרנר (1918-1879). נולד בזדולבונוב (אז פולין, כיום אוקראינה). עלה ארצה ב-1925. למד בגימנסיה העברית "הרצליה". בשנים 1933-1929 למד פילוסופיה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה לתואר ראשון באוניברסיטת לונדון. בתקופת שהותו שם עבד במערכת כתב העת "העולם" ועסק בהוראה. שב ארצה ב-1933. מ-1937 נמנה עם חברי מערכת "דבר" ופירסם שם ובבמות נוספות רשימות בענייני אמנות. במשך כעשור, עם הפסקות, ערך את מדור הספרות והאמנות של "דבר". כמו כן סייע לברכה חבס בעריכת "ספר מאורעות תרצ"ו". ספרו "אמני מופת בחייהם וביצירתם, מג'וטו עד ורמיר" (1957) ראה אור ככרך העשירי של האנציקלופדיה לילדים "מעיין". מתחילת שנות הארבעים החלו להופיע תרגומיו מצרפתית ומאנגלית. הבולטים שבהם: "קורות האמנות" מאת א"ה גומבריך (1957, מתרגם-שותף: חנוך קלעי); וינסטון צ'רצ'יל – מנהיג במערכה: פרקי זכרונות, מסות, מאמרים ונאומים בהם עיקרי "דבר"יו על הציונות וארץ-ישראל (1941, תרגום ועריכה); "הנסיך הקטן" מאת אנטואן דה סנט-אכזופרי (1952). מיוזמי הקמת קריית הציירים בצפת (אחרי מלחמת העצמאות) ובית הסופר בירושלים (אחרי מלחמת ששת הימים).