כרמי ט' (טשרני) /// משורר, מתרגם ועורך /// נולד בניו יורק, ארה"ב /// 1925 – 1995 /// גיל

ביוגרפיה
נולד בניו יורק למשפחה דוברת עברית, וכילד שהה עם הוריו בשנים 1931-1934 בתל אביב. אביו היה רב. למד בבית המדרש למורים וב"ישיבה יו"ניב"רסיטי" בניו יורק. בשנים 1946-1947 הדריך בצרפת ילדים ניצולי שואה, חוויה שעליה ביסס כעבור כמה שנים את ספר שיריו "אין פרחים שחורים" (1953). ב-1947 הגיע לישראל, היה פעיל ב"הגנה" ובפלמ"ח ולחם במלחמת העצמאות. לאחר שחרורו למד ספרות באו"ניב"רסיטה העברית בירושלים. רוב שנותיו התגורר בירושלים. היה נשוי שלוש פעמים (לשושנה היימן, לתמרה ריקמן וללילך פלד-צ'רני), ולו שלושה בנים.
כצנלסון-שזר רחל /// מסאית, עורכת /// נולדה בבוברויסק, רוסיה הלבנה /// 1885 – 1975 /// גיל

ביוגרפיה
נולדה בעיר בוברויסק, רוסיה הלבנה. סיימה בהצטיינות גימנסיה רוסית בעיר קרמנצ'וג. ב-1905 הצטרפה לתנועה הציונית-סוציאליסטית. ב-1908 יצאה ללימודים אקדמיים, תחילה בברלין ואחר כך בפטרבורג, שם נשאה ב-1909 את הרצאתה הפומבית הראשונה, שהוקדשה לשירת ביאליק. באקדמיה ללימודי היהדות בפטרבורג הכירה את התלמיד זלמן רובשוב, שנעשה לבן זוגה. ב-1912 עלתה לארץ ישראל. מ-1914 שימשה מורה לעברית ולהיסטוריה בחוות הלימוד לצעירות בכנרת. ב-1917 עברה לירושלים והצטרפה לקבוצת העובדים בגן הירק שהקים ברל כצנלסון. מ"אות"ו זמן נעשתה פעילה מרכזית במוסדותיה השונים של תנועת הפועלות בארץ ישראל. ב-1920 נישאה לזלמן רובשוב והצטרפה אליו לשליחותו התנועתית לווינה עד 1924. מ-1925 התגוררו בתל אביב לרגל עבודתו של בעלה במערכת "דבר", והיא הצטרפה לוועדת התרבות של ההסתדרות. ב-1930 הופיע בעריכתה הקובץ "דבר"י פועלות, המדובב נשים מבנות העלייה השנייה והשלישית. ב-1934 התמנתה לערוך את "דבר" הפועלת, ירחון מועצת הפועלות, והתמידה בכך עד 1961. במהלך השנים יצאה לשליחויות פוליטיות וחינוכיות באירופה, בהן הרצ"אות" בסמינר "החלוץ" בפולין ב-1938 ובסמינר רעיוני לנוער במחנות העקורים ב-1947. כאשר התמנה בעלה ב-1949 לתפקיד שר החינוך אימצו שניהם את השם שזר. כעבור שנתיים, כשנבחר להנהלת הסוכנות, עקרו לירושלים. ב-1958 הוענק לה פרס ישראל על מפעל חייה בקידום נשים. ב-1963 נבחר שזר לתפקיד הנשיא השלישי של מדינת ישראל, והיא שימשה לצדו בעשר שנות כהונתו.
כץ ליסה /// משוררת, מתרגמת וחוקרת ספרות /// נולדה בלונג איילנד, ארה"ב /// 1949 /// גיל: 76

ביוגרפיה
נולדה, גדלה והתחנכה באלמונט, לונג איילנד, ניו יורק, ולמדה שם בבית ספר יסודי ובתיכון. עלתה לארץ ב-1983. קיבלה תואר ראשון בספרות אנגלית ואמריקנית באוניברסיטת מישיגן, תואר שני בכתיבה יוצרת בסיטי קולג', ניו יורק, ותואר דוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים (נושא עבודת הדוקטור: "כוחן של נשים בשירת סילביה פלאת'", 2001). לימדה ספרות, תרגום וסדנאות כתיבה באוניברסיטאות תל אביב ובן-גוריון וב"מקום לשירה" בירושלים. מלמדת תרגום בחוג לאנגלית באוניברסיטה העברית.
כנעני (הנדלסמן) דוד /// מסאי, חוקר ועורך /// נולד בורשה, פולין /// 1912 – 1982 /// גיל

ביוגרפיה
נולד בוורשה למשפחה המתייחסת לשושלת רבנים ומחברים ידועים עד דור עשירי. קיבל חינוך יסודי ותיכוני בעירו והיה פעיל מנעוריו בתנועת "השומר הצעיר". מאמרו הראשון, ביקורת על חיבורו של אוסוולד שפנגלר "האדם והטכניקה", פורסם בביטאון "השומר הצעיר" בוורשה ב-1932. עלה ארצה ב-1934 והצטרף לקיבוץ מרחביה, שבו היה חבר כל ימיו. רוב שנותיו שימש עורך בהוצאת ספרית פועלים. בשנות השבעים לימד בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה
נולד בעיירה לאשקוביץ, גליציה המזרחית. ב-1915, אחרי שנשרפה עיירתו בידי הצבא הרוסי, גלתה משפחתו וחיה חיי פליטים בכפרים ובעיירות בגליציה. מ-1921 התגורר בבוצ'אץ' (לימים ערך את ספר הזיכרון לקהילת בוצ'אץ' בסיועו של ש"י עגנון). ב-1922 עמד בבחינות בסמינר למורים עבריים בלבוב. באותה עת החלה פעילותו הציונית, בין השאר בהקמת סניף "החלוץ" בבוצ'אץ' ובהוצאת ביטאונים שונים עם חברו דב סדן. רשימתו הראשונה פורסמה ב-1924 ב"עתוננו", ביטאון "החלוץ" בלבוב. באוקטובר 1925 עלה לארץ ישראל בקבוצת חלוצים שהתיישבה ליד פתח תקווה. אחרי פירוק הקבוצה ב-1927 עבד בחקלאות, היה פעיל במפלגת "הפועל הצעיר" ופירסם מאמרים ב"דבר" וב"הפועל הצעיר". בשנים 1931-1930 שהה בגליציה כשליח ההסתדרות. בשובו הצטרף לקבוצת חולדה והיה חבר בה עד 1933. ב-1934 עבר לתל אביב והתקבל לעבודה קבועה בביטאון מפא"י, "הפועל הצעיר". ב-1948 נעשה עורך השבועון והתמיד בכך עד פרישתו לגמלאות (1970). אף שמדובר בכתב עת פוליטי-מפלגתי טיפח בו כהן מדור ספרותי נרחב, והשתדל לעודד ולחנוך כותבים צעירים. ב-1934 הצטרף לאגודת הסופרים העבריים ומילא בה מִגוון תפקידים, ובכלל זה יו"ר האגודה בשנות השבעים. ב-1974 זכה בפרס ביאליק על ספרו "יעקב שטיינברג – האיש ויצירתו". בנותיו הן חוקרות הספרות נורית גוברין וחגית הלפרין.

ביוגרפיה
אביו, אמציה ברוך כהן, הקים את "בנימינה", אחת הגימנסיות הראשונות בארץ ישראל. אמו היתה אחותו של המשורר העברי הלל בבל, שפעל בארצות הברית. ספרו הראשון, "חילות ישראל ומלחמותיהם בעבר ובהווה" (י' שמעוני, 1957), ראה אור לפני יום הולדתו העשרים וזכה בפרס משרד הביטחון. בגיל זה כבר כתב רשימות ביקורת במוסף הספרות של עיתון "הבוקר" בעריכת ברוך קרוא, ואחר כך גם ב""דבר"" וב"הארץ". שירת בצבא כעורך בהוצאת מערכות. בעל תואר ראשון ושני בספרות, בחינוך ובפילוסופיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת ניו יורק בספרות ובפסיכולוגיה (נושא עבודת הדוקטור: "ניתוח פסיכולוגי וספרותי של יצירת יוסף חיים ברנר"). היה מרצה במוסדות אקדמיים שונים בארץ ובחוץ לארץ. פעילותו האקדמית העיקרית היתה באוניברסיטת חיפה, שבה היה מרצה בחוג לחינוך, עמד בראשו ובראש בית הספר לחינוך והקים בה את המרכז לספרות ילדים. ייסד שם את לימודי הביבליותרפיה. ערך את כתב העת "עיונים בחינוך" והקים את כתב העת "מעגלי קריאה" לעיון בספרות ילדים ואת כתב העת "נפש" לפסיכולוגיה ולטיפול.

ביוגרפיה
נולדה בתל אביב למשפחת רבנים חרדית. בנעוריה פרשה מן הסביבה הדתית, למדה הוראה, ולאחר מכן שימשה שנים רבות כמורה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בעפולה ובקריית חיים. בשנות השישים פנתה ללימודים אקדמיים לתארים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים. תחילה התמחתה בתחום האגדה, המדרש והספרות העממית, וחיברה עבודת גמר לתואר השני על גלגולי מוטיבים בסיפורים על נשים באגדת חז"ל ובסיפור העממי של עדות ישראל. באותן שנים פעלה גם במסגרת ארכיון הסיפור העממי שנוסד בחיפה על ידי מורהּ דב נוי, וערכה קבצים אחדים של סיפורי עם: "חודש חודש וסיפורו" (1963); "סבתא אסתר מספרת: שמונה-עשר סיפורי-עם" (1964); "צוואת אב: י"ג סיפורי-עם מאפגניסטן" (1969). מתוך עבודתה בחקר האגדה נמשכה בהשפעת מורהּ שמעון הלקין לעיסוק ביצירתו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי. היא הקדישה את עבודת הדוקטור שלה (1972) לתיאור מקומה של האגדה בעולמו כסופר וכמכַנֵס, כמעבד וכחוקר. מאז ואילך נעשה חקר ברדיצ'בסקי לתחום התמחותה העיקרי.
כגן אליעזר /// משורר, מתרגם וחוקר /// נולד בסויסלוץ', רוסיה הלבנה /// 1914 – 2000 /// גיל

ביוגרפיה
נולד בסויסלוץ', עיירה ברוסיה הלבנה, ומשם עבר לבריסק דליטא עם משפחתו. שירת בצבא הפולני כקצין. בסוף 1935 עלה לארץ ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס למשטרה המנדטורית ושירת בה עד 1940. בעל תואר שני בספרות עברית, לשון עברית ופילוסופיה. עסק בהוראה בגבעת המורה וניהל את בית הספר. פעל להנהיג לימודי יידיש בבתי ספר תיכוניים. ב-1954 התחיל את תפקידו כמנהל בית הספר התיכון קריית חיים, שבו כיהן עשרים ושמונה שנים. ב-1960 הוסמך כדוקטור (כתב על "מראות שתייה בשירת ביאליק") והתחיל ללמד ספרות עברית בבית הספר הגבוה למדעי היהדות והחברה בחיפה, ועם ייסוד האוניברסיטה עבד שם במשרה חלקית בחוג לספרות עברית. היה פעיל במוסדות אגודת הסופרים המרכזית. עסק רבות בספרות ההשכלה ובתורת המשקל והחרוז, ואף פירסם את הספר "המשקל והחרוז בשירה העברית החדשה". כמו כן ערך את ""צפון"", שנתון לספרות ולאמנות.

ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. למדה בתיכון גימנסיה "הרצליה" ולאחר מכן למדה קולנוע ב"בית צבי", אמנות ב"מדרשה לאמנות" ברמת השרון וצילום ב"קמרה אובסקורה". את סיפורה הראשון פירסמה במוסף הספרות של ""מעריב"" בנובמבר 1983. מאז פירסמה סיפורים במוספים, בכתבי עת ובאנתולוגיות שונות, גם בחו"ל. היתה מבקרת הקולנוע של העיתון "על המשמר" (1984-1995), והחל מ-1985 פירסמה רשימות ביקורת על ספרים בכמה עיתונים יומיים, שבועונים וכתבי עת. ערכה ספרי מקור ותרגום בהוצאות שונות, והיתה מייסדת ומנהלת פורטל הבלוגים הראשון ברשת הישראלית לסופרים ומשוררים בשם "בננות בלוגס". מאז 2006 פעילה ברשת בתחום הספרות. מלמדת כתיבה יוצרת ב"קמרה אובסקורה".