ברנשטיין מרדכי /// סופר, מחזאי ומו''ל /// נולד באוקראינה /// 1893 – 1983 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באוקראינה. עלה ארצה ב-1912 ולמד בגימנסיה "הרצליה". עם תום לימודיו עבד כשנה כפועל, עד שגורש מן הארץ על ידי הטורקים. הגיע לארצות הברית, שם למד באוניברסיטת קולומביה, לימד בבית ספר יהודי וניהל אותו. במקביל ללימודיו ולעבודת ההוראה פירסם סיפורים ומחזה מהווי הארץ בספרו "מחיי הארץ" (1918) בעריכת ראובן בריינין, שגם כתב הקדמה לספר. הספר ראה אור בהוצאת קדימה, שברנשטיין היה ממקימיה ושימש כמנהלה. ב-1918 חזר ברנשטיין ארצה במסגרת "הגדוד העברי". ב-1925 התמנה למנהל הוצאת דביר ומילא את התפקיד עד פרישתו לגמלאות. כמו כן היה נשיאה של ההוצאה.
ביוגרפיה
נולד בצפת. למד באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. ניהל במשך שנים את אגף התרבות של עיריית תל אביב. בראשית דרכו עסק במחקר על תנועות הנוער בשני ספריו: "דרכי הדרכה בתנועת הנוער" (המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, 1956) ו"תנועת הנוער: קורותיה בעמים ובישראל" (1963). את עבודת הדוקטור כתב בהדרכתו של פרופ' ברוך קורצווייל על "היסוד האנטי תנכי בשירתנו החדשה", והיה זה הדוקטורט הראשון שהוענק באוניברסיטת בר-אילן (1963). פרופסור במחלקה לספרות משווה ובמחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
בר אהרן /// סופר, משורר, עורך ומו''ל /// נולד במושב כפר יהושע, ישראל /// 1939 /// גיל: 86
ביוגרפיה
נולד בכפר יהושע. בגיל תשע-עשרה נפצע בעת השירות הצבאי בצנחנים, וכתוצאה מהפציעה התעוור וכף ידו השמאלית נקטעה. בעל תואר ראשון בהיסטוריה ובלימודי האסלאם מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1963). למד היסטוריה, כלכלה וספרות אנגלית באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק (1963-1968), ובעל תואר שני בפסיכולוגיה מסיטי קולג' (1970). עבד כפסיכולוג שיקומי בניו יורק ובמשרדי העבודה והביטחון בארץ (1969-1974).
אפרת ישראל /// משורר, מסאי, מתרגם ועורך /// נולד באוסטרוג(אוסטרהא), אוקראינה /// 1891 – 1981 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה אוסטרוג (אוסטרהא), אוקראינה. בנעוריו למד בישיבת מיר. ב-1905 היגר עם בני משפחתו לניו יורק, שם למד בתיכון אמריקני לצד לימודים בישיבת ר' יצחק אלחנן, שהיתה מרכז תלמידי ישיבות שזה מקרוב היגרו. ב-1915 קיבל אפרת (שאת שם משפחתו נהגו לבטא EFROS) תואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת קולומביה, ובמקביל את הסמכת בית המדרש לרבנים קונסרבטיבים. בשנים 1954-1918 שימש מרצה לעברית ולמחשבת ישראל באוניברסיטאות בערים שונות בחוף המזרחי בארצות הברית. ב-1947 נשלח עם המשורר היידי ה' לייוויק לתעד את מחנות העקורים באירופה. סדרת כתבות בנושא זה פירסם ב"הדאר". ב-1954 הוזמן לשמש דיקן המכון האוניברסיטאי לתרבות ישראל (שהפך מאוחר יותר לחלק מאוניברסיטת תל אביב). עלה לארץ, וב-1956, עם הקמת אוניברסיטת תל אביב, נבחר לרקטור הראשון שלה, ובתפקיד זה שימש עד 1959.
אנקורי (ורובל) צבי /// סופר והיסטוריון /// נולד בטרנוב, גליציה /// 1920 – 2012 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בטַרְנוֹב, גליציה. מילדותו ספג את הספרות העברית ובה בעת נעשה בן בית בתרבות הפולנית. היה פעיל בנעוריו בתנועת "גורדוניה". ב-1937 עלה לארץ ישראל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה בספרות עברית, בתולדות ישראל ובפילוסופיה. בד בבד היה פעיל ב"הגנה". בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושירת ביחידת תובלה ברחבי צפון-אפריקה ובאיטליה. בשלהי המלחמה התמסר להדרכת נוער מקרב ניצולי השואה, ואף חזר לביקורים בפולין כדי לאתר במבצע מורכב את אחותו, השורדת היחידה ממשפחתו שנרצחה בגטו טרנוב. במלחמת העצמאות פיקד על פלוגת גדנ"ע בירושלים. ב-1950 השלים את לימודיו לתואר השני וחיבר עבודת גמר על הבלדה העברית. מאז ואילך ריכז את עבודתו האקדמית בתחום ההיסטוריה היהודית, והתמחה בתולדותיהן של הקהילות היהודיות בביזנטיון וביוון, וכן בתולדות הקראים. את עבודת הדוקטור שלו חיבר באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. ב-1966 השתלב באוניברסיטת אוהיו והקים בה קתדרה למדעי היהדות. בשובו ארצה בשנות השבעים הצטרף לאוניברסיטת תל אביב ופעל בה במסגרת הקתדרה להיסטוריה ותרבות של יהודי סלוניקי ויוון. מחיבוריו המחקריים: Karaites in Byzantium: The Formative Years (1968); "יהדות ויוונות נוצרית: מפגש ועימות במרוצת הדורות" (1984).
