אשכנזי יפתח /// סופר ומשורר /// נולד בכרמיאל, ישראל /// 1980 /// גיל: 45
ביוגרפיה
נולד וגדל בכרמיאל. ב-2005 קיבל תואר ראשון בתוכנית המצטיינים מבית הספר להיסטוריה של האוניברסיטה העברית בירושלים. כתב עבודת מוסמך בלימודי תרבות באוניברסיטה העברית, וכיום כותב דוקטורט בספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. עבד ב"יד ושם". מפרסם רשימות ביקורת בעיתונות היומית וברדיו הגרמני. יוזם ועורך של כתב העת האינטרנטי "אודות". סיפוריו ושיריו ראו אור בכתבי העת ובעיתונות היומית בארץ, ובקובץ Young Europe בגרמנית.
ביוגרפיה
נולדה וגדלה ב"תל אביב". בתו של המלחין והזמר שלמה ארצי ונכדתו של יצחק ארצי, מראשי המחתרת הציונית ברומניה במלחמת העולם השנייה ולימים אחד ממנהיגי המפלגה הליברלית בישראל, חבר כנסת וסגן ראש עיריית "תל אביב". למדה בבית הספר היסודי "צהלה" ובתיכון ע"ש תלמה ילין בגבעתיים במגמת התיאטרון. אחרי השירות הצבאי שהתה שנה בפריז, ובשובה למדה ספרות כללית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים וקולנוע בבית הספר לקולנוע ע"ש סם שפיגל. ב-1994 החלה לפרסם סקירות על ספרים בעיתונות, תחילה במקומונים "זמן "תל אביב"", "כל "העיר"" ו"תל אביב", לאחר מכן כמבקרת הספרים הקבועה של "העיר" (2001-1998), במוסף לספרות של "ידיעות אחרונות" ובמוסף "ספרים" של ""הארץ"". נשואה לשחקן יפתח קליין.
ביוגרפיה
נולדה בירושלים. למדה ספרות עברית ופילוסופיה לתואר ראשון, וספרות עברית לתואר שני ולתואר דוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים. כתבה את עבודת הדוקטור, "סוף המעשה: על אופני הסיום ביצירותיו של ש"י עגנון" (2000), בהנחיית פרופ' גרשון שקד. לימדה ספרות בבית הספר "תיכון שליד האוניברסיטה" בירושלים, באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת בן-גוריון, באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת קיימברידג'. מ-2006 היא מלמדת בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.
אסתר (גודלבסקי) חיה /// משוררת וסופרת /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1941 /// גיל: 84
אנקורי (ורובל) צבי /// סופר והיסטוריון /// נולד בטרנוב, גליציה /// 1920 – 2012 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בטַרְנוֹב, גליציה. מילדותו ספג את הספרות העברית ובה בעת נעשה בן בית בתרבות הפולנית. היה פעיל בנעוריו בתנועת "גורדוניה". ב-1937 עלה לארץ ישראל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה בספרות עברית, בתולדות ישראל ובפילוסופיה. בד בבד היה פעיל ב"הגנה". בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושירת ביחידת תובלה ברחבי צפון-אפריקה ובאיטליה. בשלהי המלחמה התמסר להדרכת נוער מקרב ניצולי השואה, ואף חזר לביקורים בפולין כדי לאתר במבצע מורכב את אחותו, השורדת היחידה ממשפחתו שנרצחה בגטו טרנוב. במלחמת העצמאות פיקד על פלוגת גדנ"ע בירושלים. ב-1950 השלים את לימודיו לתואר השני וחיבר עבודת גמר על הבלדה העברית. מאז ואילך ריכז את עבודתו האקדמית בתחום ההיסטוריה היהודית, והתמחה בתולדותיהן של הקהילות היהודיות בביזנטיון וביוון, וכן בתולדות הקראים. את עבודת הדוקטור שלו חיבר באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. ב-1966 השתלב באוניברסיטת אוהיו והקים בה קתדרה למדעי היהדות. בשובו ארצה בשנות השבעים הצטרף לאוניברסיטת תל אביב ופעל בה במסגרת הקתדרה להיסטוריה ותרבות של יהודי סלוניקי ויוון. מחיבוריו המחקריים: Karaites in Byzantium: The Formative Years (1968); "יהדות ויוונות נוצרית: מפגש ועימות במרוצת הדורות" (1984).
