ביוגרפיה

נולד במושב נהלל שבעמק יזרעאל. אביו הוא המשורר יצחק שלו (1992-1919). אמו בתיה היתה בת למשפחת בן-ברק, מן המשפחות המייסדות של נהלל. ילדותו עברה בנהלל, בקיבוץ גינוסר ובשכונת קריית משה בירושלים, שם התיישבה משפחתו בהיותו כבן אחת-עשרה. אביו ואמו, מורים מהוללים לתנ"ך ולספרות, השפיעו עמוקות על עיצוב זיקתו לתנ"ך וללשון העברית, ואילו המורה האגדי לטבע אמוץ כהן חיזק את זיקתו לעולם החי והצומח ""הארץ""-ישראלי, שיסודותיה נטבעו בילדותו הכפרית. אחרי סיום לימודיו בבית הספר "התיכון ליד האוניברסיטה" בירושלים, התגייס לסיירת גולני. בנובמבר 1967 נפצע בפעילות מבצעית בבקעת הירדן. למד באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל תואר ראשון בפסיכולוגיה. מ-1974 עד 1987 עבד בטלוויזיה הישראלית בתפקידי עריכה, תחקיר, כתיבה והגשה של תוכניות אקטואליה ובידור. שני ספריו הראשונים היו קובץ חרוזים הומוריסטיים-ארוטיים, "משכב לצים" (דליה פלד, 1982), ואסופת מסות פרשניות שנונות על סיפורי המקרא, "תנ"ך עכשיו" (1985). מאז שנות השמונים הוא מפרסם טור עיתונאי קבוע, תחילה ב""הארץ"" ולאחר מכן ב""ידיעות אחרונות"". מ-1999 הוא מחלק את חייו בין ירושלים ובין הבית שבנה באלוני אבא, לא הרחק מן המקום שבו נולד.