ביוגרפיה

נולדה בתל אביב למשפחת רבנים חרדית. בנעוריה פרשה מן הסביבה הדתית, למדה הוראה, ולאחר מכן שימשה שנים רבות כמורה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בעפולה ובקריית חיים. בשנות השישים פנתה ללימודים אקדמיים לתארים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים. תחילה התמחתה בתחום האגדה, המדרש והספרות העממית, וחיברה עבודת גמר לתואר השני על גלגולי מוטיבים בסיפורים על נשים באגדת חז"ל ובסיפור העממי של עדות ישראל. באותן שנים פעלה גם במסגרת ארכיון הסיפור העממי שנוסד בחיפה על ידי מורהּ דב נוי, וערכה קבצים אחדים של סיפורי עם: "חודש חודש וסיפורו" (1963); "סבתא אסתר מספרת: שמונה-עשר סיפורי-עם" (1964); "צוואת אב: י"ג סיפורי-עם מאפגניסטן" (1969). מתוך עבודתה בחקר האגדה נמשכה בהשפעת מורהּ שמעון הלקין לעיסוק ביצירתו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי. היא הקדישה את עבודת הדוקטור שלה (1972) לתיאור מקומה של האגדה בעולמו כסופר וכמכַנֵס, כמעבד וכחוקר. מאז ואילך נעשה חקר ברדיצ'בסקי לתחום התמחותה העיקרי.