מח'ול מרוואן /// משורר, מחזאי וסופר בשפה הערבית /// נולד בפקיעין, ישראל /// 1979 /// גיל: 45
ביוגרפיה
בן לאב פלסטיני ולאם לבנונית, נולד בכפר פקיעין. למד הנדסה במכללת "מוסתקבל" ומשמש הנדסאי בניין ומנכ"ל חברת בנייה. מתגורר במעלות, בחירה שכשלעצמה משקפת את החלטתו לעזוב את כפרו ולהוכיח שיהודים וערבים יכולים לחיות יחד. את שיריו הראשונים פירסם בעיתון "אל-אתתחאד" בהיותו תלמיד בכיתה ז'. ב-1997 זכה בפרס הכותב הצעיר במגזר הערבי של העיתון "כל אל-ערב". קובץ שיריו הראשון, "ארץ הפסיפלורה העצובה" (מנשורת אל-ג'מל, 2011), זכה בפרס ההצטיינות על שם מחמוד דרוויש לקובץ של שירה פלסטינית מטעם אגודת הסופרים הפלסטינים, ותורגם לעברית (2012) על ידי שנים-עשר מתרגמים שונים. ב-2013 עלה לגמר בתחרות "נסיך המשוררים" היוקרתית המתקיימת באבו דאבי. אולם מועמדותו הוסרה כשהתברר למארגנים שהוא מחזיק בדרכון ישראלי. את ספרו הראשון, ספר פרוזה בשם "מכתב מהגבר האחרון" (2002), הוציא בכוחות עצמו. השתתף בסדנת תרגום הדדי עברי-ערבי ב"הליקון" – העמותה לקידום השירה, וב-2008 נבחר לנציג משוררי העולם הערבי הצעירים בפסטיבל העולמי לתרבות באיטליה. מחזהו "לא תיבת נח" מדבר על מערכת יחסים לקויה בין חלקי המשפחה והילד השונה, והוא מבוסס על חוויות ילדותו שלו. המחזה הוצג בפסטיבל מסרחיד בעכו, וזיכה אותו בפרס המחזאי המצטיין (2009).
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, גדל בנתניה וברעננה ומתגורר בירושלים. אביו נולד בקופנהגן למשפחה ממוצא ספרדי-טורקי שהיגרה במאה התשע-עשרה מאיסטנבול לברלין ועקרה מגרמניה לדנמרק לפני מלחמת העולם השנייה. אמו נולדה בבגדאד. את לימודי התיכון עשה בבית הספר להנדסאים שליד אוניברסיטת תל אביב. סיים תואר ראשון בפילוסופיה ותואר שני בספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת התזה שלו עוסקת ב"מגדר וזהות בשירתה של אמירה הס". כותב דוקטורט בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב, בשם "כותבי פיוט במאה העשרים, וקשרים בין הספרות המזרחית החדשה למסורות הפיוט, המקאמה ושירת החול".
- 1
- מתוך 1.
- מציג 2 ערכים.
