ביוגרפיה

נולד בטַרְנוֹב, גליציה. מילדותו ספג את הספרות העברית ובה בעת נעשה בן בית בתרבות הפולנית. היה פעיל בנעוריו בתנועת "גורדוניה". ב-1937 עלה לארץ ישראל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה בספרות עברית, בתולדות ישראל ובפילוסופיה. בד בבד היה פעיל ב"הגנה". בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושירת ביחידת תובלה ברחבי צפון-אפריקה ובאיטליה. בשלהי המלחמה התמסר להדרכת נוער מקרב ניצולי השואה, ואף חזר לביקורים בפולין כדי לאתר במבצע מורכב את אחותו, השורדת היחידה ממשפחתו שנרצחה בגטו טרנוב. במלחמת העצמאות פיקד על פלוגת גדנ"ע בירושלים. ב-1950 השלים את לימודיו לתואר השני וחיבר עבודת גמר על הבלדה העברית. מאז ואילך ריכז את עבודתו האקדמית בתחום ההיסטוריה היהודית, והתמחה בתולדותיהן של הקהילות היהודיות בביזנטיון וביוון, וכן בתולדות הקראים. את עבודת הדוקטור שלו חיבר באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. ב-1966 השתלב באוניברסיטת אוהיו והקים בה קתדרה למדעי היהדות. בשובו ארצה בשנות השבעים הצטרף לאוניברסיטת תל אביב ופעל בה במסגרת הקתדרה להיסטוריה ותרבות של יהודי סלוניקי ויוון. מחיבוריו המחקריים: Karaites in Byzantium: The Formative Years (1968); "יהדות ויוונות נוצרית: מפגש ועימות במרוצת הדורות" (1984).