ביוגרפיה
נולד בעיירה הליטאית יאנובה. במלחמת העולם הראשונה טולטלה משפחתו עם פליטים רבים מיהודי ליטא, עד שהשתקעה זמנית בעיר בוברויסק. בתום המלחמה חזרו לעיירתם. ב-1924 שלחוהו הוריו לקובנה ללמוד בה בגימנסיה העברית, ושם החל בפעילות ספרותית בקרב חבורת התלמידים שמתוכה צמחו לימים כמה סופרים בעברית וביידיש, ובהם לאה גול"דבר"ג. ב-1926 פורסם שירו הראשון בכתב העת הקובנאי "נתיבות", שנעשה לו במת קבע עד 1929. באותה שנה, אחרי תקופת לימודים קצרה באוניברסיטת קובנה, יצא לקנדה על פי הזמנת קרוביו, ולמד שנה אחת בקולג' של אוניברסיטת אוטווה. ב-1930 עבר לארצות הברית ולמד באוניברסיטת הרווארד, שבה סיים בהצטיינות ב-1934 תואר ראשון בספרות אנגלית. באותן שנים פירסם משיריו בעיתונות העברית האמריקנית, וזכה לעידודם ולידידותם של סופרים עבריים מקומיים. המשיך את לימודיו באוניברסיטת קולומביה בניו יורק בעזרת מלגת הצטיינות, והתעתד להתמחות ביצירת ט"ס אליוט, אך לאחר שנה קטע את לימודיו, כנראה מחמת הצטברות של מועקות אישיות, ובסוף 1935 עלה לארץ ישראל. בארץ נע בין עיסוקים רבים. עבד בין השאר כמתרגם ידיעות מן הרדיו במערכת "דבר", כמרצה לעת מצוא, כמורה לאנגלית בבתי ספר שונים וכיועץ ספרותי לתיאטרון "אהל", אולם התקשה למצוא לו מקום מבחינה אישית ומקצועית גם אחרי שעבר ב-1941 מתל אביב לירושלים. מתוך תחושתו כנטע זר בין הקבוצות שהרכיבו את המערך הספרותי בארץ ישראל ניסה לרכז סביבו ב-1937 קבוצת סופרים צעירים וחדשנים, אך היוזמה גוועה בראשיתה, כמו גם ניסיונו לייסד כתב עת והוצאת ספרים משלו. באותן שנים פירסם בעיתונות הספרותית משיריו (בעיקר במוסף "דבר" בעריכת דב סדן ובירחון "גליונות" של יצחק למדן), וכן מסות ורשימות ביקורת על הספרות האנגלית והאמריקנית בת הזמן. ב-1940 פירסם בספרון מיוחד את תרגומו לפואמה "ארץ השממה" של אליוט.
ביוגרפיה
בנו של השחקן והקומיקאי גדי יגיל ונכדו של השחקן והקריין משה חורגל. החל את דרכו כמשורר, עם פרסום ספר שיריו היחיד לפי שעה, "מות סנדלרים" (גוונים-ליאור, 1987). השתייך לקבוצת ""עכשיו" 55", שיצירות חבריה נדפסו לראשונה בגיליון 55 של כתב העת "עכשיו", בעריכת גבריאל מוקד. ב-1988 פירסם את הרומן הראשון שלו, "מחשבה אחת קדימה", ומאז התמסר לכתיבת רומנים, סיפורים קצרים ומסות. עם זה, פעילותו הנמשכת בשדה השירה העברית באה לידי ביטוי במסגרת תפקידיו השונים כסופר וכעורך. המשורר נח שטרן נהפך לגיבור אחד הרומנים שלו, "נקישות ורמזי אור: מדינת ישראל נגד נח שטרן" (2003). שנה קודם לכן הביא לדפוס את מבחר שיריו של שטרן "אגרוף גורלו המר". מראשית שנות האלפיים כתב את הטור "שיר והערה", שפורסם במוסף הספרות של "מעריב" (שם עובד יגיל כעורך לשוני), ובו הקפיד להתייחס הן לספרי שירה חדשים, הן לספרים שנעלמו זה כבר מן המדפים. ב-1995 ייסד עם המשוררים אריק א' ועמוס אדלהייט את כתב העת הספרותי "עמדה", שאף נהפך להוצאת ספרים, וב-2010 החל לערוך עם המשורר חן ישראל קלינמן את כתב העת הספרותי המקוון "יקוד".
- 1
- מתוך 1.
- מציג 2 ערכים.
