סופר ופובליציסט
שר החינוך בממשלת יצחק רבין השנייה ובממשלת שמעון פרס. חתן פרס ישראל למשפטים בשנת תשס"ו (2006). בעל תואר דוקטור למשפטים מטעם אוניברסיטת לונדון (1966). פירסם כמה ספרי עיון העוסקים בחברה הישראלית. בגיל שבעים וארבע, עם עזיבת החיים הפוליטיים, החל בכתיבת ספרים. בתחילת 2005 יצא לאור בהוצאת שוקן רומן הביכורים שלו, "השמיכה", שתת-כותרתו היא: "סיפורים מחוברים ונפרדים בגוף ראשון יחיד". הספר מתאר סיפורי חיים של דמויות ישראליות מימי טרום הקמת המדינה ועד התקופה שבה נכתב הספר. דרך העלילות השונות נפרשת יריעה רחבה העוסקת בנושאים המרכזיים של החברה הישראלית: עלייה, צבא, היחס לאחר, כיבוש, פיגועים ויחסים אישיים ומיניים מורכבים. בתחילת 2006 יצא לאור "כביש מספר חמש", רומן ובו תיאור מסע מן המרכז של החברה הישראלית אל שוליה. במוקד הספר דמותו של עורך-דין מכובד המתגלגל במסע לא צפוי אל ישראל האחרת, על דמויות השוליים המאכלסות אותה: מורה קבצן, טרנסג'נדרית, זונה, יהודי-ערבי, חסידי ברסלב ועוד. המפגשים השונים מובילים אותו להרהורים על חייו, משפחתו ומקומם של המקריות והגורל.
ב-2007 יצא לאור רומן שלישי שלו, "הים שמעלינו". זהו רומן אפוקליפטי על תל אביב ב-2017 הנמצאת מתחת לפני הים. בעזרת מחיקתה של תל אביב העכשווית מנסה רובינשטיין להסב את תשומת לב קוראיו לתל אביב הישנה של שנות השלושים והארבעים, זו שכבר נמחקה. מתוך הספר עולה ביקורת כלפי החברה הישראלית השוכחת מי היו אבותיה ומקימיה. ניצה בן-דב (2007) הצביעה על נקודות דמיון בין סיפורו המוקדם של א"ב יהושע "גאות הים" לבין ספר זה.
ב-2009 יצא לאור קובץ הסיפורים "כניסה נפרדת". הקובץ עוסק בסוגיות שונות שבהן החברה הישראלית מתחבטת. את הקובץ פותח סיפור, ושמו כשם הספר, על אישה מבוגרת מ"מחנה השלום" – כפי שהיא מגדירה את עצמה – שמשכירה חדר בדירתה לסטודנט ערבי לרפואה, אבל נכנעת ללחצי הסביבה ולדעות הקדומות ומבקשת ממנו לעזוב. כל הדמויות בספר הן של אנטי-גיבורים, שכוחות גדולים מהם שולטים בחייהם. ב-2010 יצא ספרו "אהבות אסורות".
הביקורת קיבלה את כתיבתו הספרותית של אמנון רובינשטיין בקרירות. דוגמה מובהקת לכך היא רשימתו הקצרה של עמיחי שלו על "כניסה נפרדת": "רובינשטיין כבר כתב שלושה רומנים, ובהחלט אפשר לומר שהוא 'סופר', אבל אחרי קריאה בקובץ '"כניסה נפרדת"' מגלים שהוא בעצם 'עוד סופר'; הוא לא מביא משהו חדש, מרגש, חתרני, איזה קול ייחודי, איזו השקפה. איזו יכולת תיאורית חדשה. הוא מביא רהיטות, הוא מביא חמלה, אבל אם ננסה לזקק איזשהו סגנון ייחודי או משהו אחר שיותיר חותם – נישאר בידיים ריקות". על התחלת הכתיבה בגיל מאוחר אמר רובינשטיין בריאיון עם ארי שביט: "לא רציתי שמה שאשאיר אחרי הוא רק משפט, אקדמיה ופוליטיקה. הפרסונה הציבורית כבר לא הספיקה לי. לכתוב זה לרדת גם למרתף. להתמודד עם דמונים. הרי שום אדם אינו רק מה שהוא נראה. גם הפגיעות היא חלק מזה (…) גם התחושה האפוקליפטית והיהודית. לכן התערטלתי. התפשטתי בפומבי. וזה עדיין מדהים אותי שהתפשטתי (…) אני חי בשלום עם עצמי. אני מרגיש שהכתיבה העשירה את חיי".
ספר הפרוזה האחרון שפרסם עד כה הוא השמש השחורה (2013), שמתרחש בימי הפיגועים של האינתיפדה השנייה ובמרכזו גבר שחוזר אל ימי נעוריו ומנסה להבין האם חברו הטוב אכן התאבד.

בן-דב, ניצה. "בין '"הים שמעלינו"' לאמנון רובינשטיין לבין 'גאות הים' לא"ב יהושע". "קשת החדשה" 22. חורף 2007. 47-42; שביט, ארי. "מה קרה לי? מה קרה לכם!: ריאיון עם אמנון רובינשטיין". "הארץ". 16.2.2007; שלו, עמיחי. "יש טעם להיכנס?". "ידיעות אחרונות" ספרות. 19.7.2009; שריד, יוסי. "המכאוב הישראלי". "ידיעות אחרונות" ספרות. 18.3.2005. 28.

אסתי אדיבי-שושן