חוקרת
נולדה בתל אביב ולמדה לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1966 קיבלה תואר דוקטור מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) – עבודת הגמר יוחדה לדרמה השירית המקראית, ובייחוד לזו של מתתיהו שוהם. מ-1964 לימדה במחלקה ללשונות המזרח הקרוב במוסד זה, וב-1966 מונתה שם למרצה. מ-1969 מלמדת בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. בין השאר היתה ממקימי התוכנית לכתיבה יוצרת של החוג ועמדה בראשו בשנים 2003-1999. כיהנה פעמים אחדות בראשות הקתדרה ע"ש גולדסמית ב-University College בלונדון כמופקדת על לימודי וחקר הספרות העברית. שימשה מרצה אורחת באוניברסיטת קיימברידג' וב- Hebrew Union College בסינסינטי (ארצות הברית). ב-2003 זכתה בתואר דוקטור לשם כבוד ממוסד זה. לימדה במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע; משמשת כעורכת ראשית של סדרת "מושג" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, שבה רואים אור ספרי מבוא בתחום הפואטיקה וביקורת הספרות; וחברת מערכת סדרת "ריתמוס" לשירה בהוצאה זו.
מחקריה מקיפים מגוון רחב של נושאים בתחומי ההיסטוריה של הספרות העברית, היסטוריה ותיאוריה של הספרות, באינטרטקסטואליות, מקורות השפעה והשראה, ארס-פואטיקה והתכוונות עצמית. בכל מחקריה כלולים חידושים מתודולוגיים ופרשניים, ואלה מעוגנים בהיכרות מעמיקה עם הקורפוס הנדון, בהיקפו הרחב ביותר ובקריאה טקסטואלית עשירה ורגישה.
בתחילת דרכה כחוקרת עסקה בשירה העברית בתקופת חיבת ציון וביצירתם של מתתיהו שוהם ויוכבד בת מרים. תקופה זו הניבה את הספרים הבאים: From Tyre to Jerusalem: The Literary World of Matityahu Schoham (1969); "השירה העברית בתקופת חיבת ציון" (1969); "במרחק הנעלם: עיונים בשירת יוכבד בת-מרים" (1977), שאל שירתה היא שבה בשנים האחרונות.
מקום מיוחד בעבודתה תופשים המחקרים על יצירתו של נתן אלתרמן, והיא אחת מהחוקרים המובהקים והבכירים של מפעלו האמנותי. ב"בין הנשגב לאירוני: כיוונים ושינויי כיוון ביצירת נתן אלתרמן" (1983) עסקה בכמה אגפים ביצירתו של אלתרמן. אחד מפרקי הספר מתמקד בפרוזה השירית שלו ואחר במחזה "כנרת, כנרת". בפרק הראשון בספר עוסקת קרטון-בלום בראשית יצירתו של היוצר הגדול. היא חושפת את הנוסחים המוקדמים של שלושה משירי "כוכבים בחוץ" ומשווה אותם לנוסחים שנכללו לבסוף בספר. על בסיס ההשוואה הזאת היא עומדת על מאפיינים מרכזיים בפואטיקה של אלתרמן המוקדם ובתפישת העולם והאדם שלו. בפרק נוסף היא עוסקת ביצירתו השירית האחרונה של אלתרמן, "חגיגת קיץ". ליצירה זו היא הקדישה את ספרה הלץ והצל: "חגיגת קיץ" – הפואמה המניפאית של נתן אלתרמן (1994). בניגוד לטענה הרווחת שזהו קובץ שירים המשקף את דלדול כוחו של המשורר הגדול, טוענת המחברת כי זו היא אחת מיצירותיו החשובות והמורכבות ביותר, והיא דנה בה מכמה היבטים. בהם, כנקודת מוצא לכלל העיונים בספר – בקריאה של קובץ השירים הזה במסגרת הז'אנרית של הפואמה המניפאית.
חטיבה אחרת ביצירתה עוסקת בארס-פואטיקה ובמקורות השראה. לכאן שייכים הספרים "שירה בראי עצמה" (1982); "יד כותבת יד" (הקיבוץ המאוחד, 1989); "מאין נחלתי את שירי: סופרים ומשוררים מדברים על מקורות השראה" (ידיעות אחרונות, 2002; מהדורה שנייה: 2011). לכל אחד מן הספרים הוסיפה פתח דבר, היוצר הקשר דיון רחב ליצירותיהם של יוצרים הנכללות בהם.
בשנים האחרונות בוחנים מחקריה את הדיאלוג הטעון בין הספרות העברית החדשה והספרות הישראלית לבין כתבי הקודש הנוצריים. מדובר במהלך חלוצי שעניינו, כדבריה, "כיוון חדש בפענוח הקשרים הסמויים בין השירה הישראלית לבין הצל הלא-מודע הנוצרי שלה".
מחקר ענף זה, שהחוקרת ממשיכה ושוקדת עליו, כבר הניב פירות חשובים. אחד מהם הוא ספרה "הרהורים על פסיכותיאולוגיה בשירת נתן זך" (2009). עיקרו הוא הניסיון לבחון את שירתו של זך לא דרך הפריזמה החילונית הקיומית, כמקובל, אלא דווקא דרך הפריזמה הטרנסצנדנטית, בהיטל הנוצרי שלה, כולל הדמיון הנרמז בשירים בין דמות הדובר לישו.
מחקריה של קרטון-בלום שעניינם הדיאלוג בין הספרות העברית החדשה לבין כתבי הקודש הנוצריים ממשיכים את עבודתה המקורית, שעניינה הדיאלוג בין הספרות העברית החדשה לבין התנ"ך. אחד מפירותיה של עבודה נמשכת זו הוא ספרה Profane Scriptures: Reflections on the Dialogue with the Bible in Modern Israeli Poetry (1999).. בשנת 2013 פרסמה את הספר סיפור כמאכלת: עקדה ושירה ושנה לאחר מכן פורסם הספר מחצית מול מחצית: כל השירים, שהוא אסופת כל שיריה של יוכבד בת-מרים בעריכתה ובעריכת גדעון טיקוצקי.
כמו כן, ערכה את הספרים "ביקורת הביקורת" מאת שמואל ורסס (1982); "דברים וצדי דברים בספרות" מאת שמעון הלקין (1983); ו"פגישות עם משוררת: מסות ומחקרים על יצירתה של לאה גולדברג" (עם ענת ויסמן, 2000).

דיקמן, עמינדב. "דו-שיח פורה עם התנ"ך". "מאזניים" ע"ד (11). אוגוסט-ספטמבר 2000. 64-63; טריינין, אבנר. "הבינה כהגנה מפני אובדן הבינה". "הארץ" ספרים. 21.6.1995. 10; לוי, שמעון. "הכתיבה כתיקון וכפיצוי". "דימוי" 25. אביב 2005. 74־75; מוריס, אורין. "ברית השירה החדשה". "מקור ראשון". 7.8.2009. 17; שוורץ, יגאל. "מהלך דקדוקי זעיר שיש לו השתמעות פסיכו-קיומית אדירה". "הארץ" ספרים. 31.5.2000. 12; שפרה, ש'. "אלטרנטיבה חילונית: 'כפירה רליגיוזית"'. "כיוונים חדשים" 21. דצמבר 2009. 239־244.

גדעון טיקוצקי ויגאל שוורץ