קינר (קיסינגר) גד /// משורר, מתרגם ועורך /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1947 /// גיל: 77
כותב/ת הערך: מאירי גלעד
לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב
שתפו את הערך:
שפות יצירה
מעדכן/ת הערך
יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-08-01 00:00:00
משורר, מתרגם ועורך
נולד בתל אביב למשפחה יוצאת גרמניה. למד בתיכון "עירוני א"'. החל לפרסם שירים כבר כתלמיד תיכון ב"מעריב" לנוער. במרוצת השנים פורסמו שיריו בעתון 77, גג, עלי שיח, הליקון, "מאזניים", קשת החדשה, במוספים ספרותיים, באתרי אינטרנט ובאסופות ספרותיות. מבחר משיריו נכלל באנתולוגיה בשפה האנגלית של איגוד המשוררים הבינלאומי (2012). שיריו תורגמו לערבית על ידי המשוררת הפלסטינית רים ג'נאיים והופיעו בכתב עת המתפרסם בביירות. עד כה ראו אור ארבעה ספרי שירה פרי עטו. על ספרו "הפרעות קשב" (ספרא, 2010) זכה בפרס אס"י (פרס איגוד כללי של סופרים בישראל). בראשית דרכו חיבר גם מחזות ותסכיתי רדיו, ובהם "הפואמה על מוסד רוזנוולד" ו"המגדל הנוטה אל צידו", שזכה בפרס "קול ישראל" (1968), תורגם לכמה שפות ושודר בארצות שונות.
בנוסף הוא דרמטורג, שחקן ובמאי. גם אהבתו לתיאטרון החלה כבר בנעוריו. במהלך לימודיו בתיכון שיחק בחוג הדרמטי של בית הספר, בתיאטרון הנוער "שחרית" ובחוג במרכז "ביכורי העתים". בעת שירותו בצה"ל, בשנים 1965-1968, היה חבר בלהקת גיסות השריון ובתיאטרון צה"ל. עוד במהלך שירותו הצבאי הצטרף לקברט הסאטירי הנודע את ואני והמלחמה הבאה של חנוך לוין, בבימויה של עדנה שביט, ואף עמד בשל כך למשפט צבאי. כשחקן הופיע בתפקידים בתיאטרונים הרפרטואריים ובתיאטרוני השוליים בארץ, וכן בשורה של תפקידים בסרטים, בדרמות טלוויזיוניות ובתסכיתי רדיו. ביים עשרות תסכיתים, וכן כמה מחזות ב"תיאטרון האוניברסיטה", ב"צוותא" וב"תמונע". ב-2012 ביים את המחזה עטור הפרסים "התסביכים המיניים של הורינו" מאת לוקס ברפוס בתיאטרון "תמונע".
במקביל לקריירת המשחק שלו החל בלימודיו באוניברסיטת תל אביב, בחוג לאמנות התיאטרון ובחוג לתורת הספרות הכללית. כיום הוא מכהן כפרופסור חבר בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב. לימד בבית הספר למשחק "בית צבי", ב"סמינר הקיבוצים" וב"סמינר אורנים". כמו כן לימד וריכז את מגמת התיאטרון בבית הספר לאמנויות ע"ש תלמה ילין. שימש כחבר ההנהלה האמנותית, דרמטורג ומנהל המחלקה החינוכית של "החאן" (1982-1984), "הקאמרי" (1984-1993) ו"הבימה" (1993-2005), וכמנהל אמנותי של רוב פסטיבלי ה"דו-אמן" ב"קאמרי" וב"הבימה", של פסטיבלי ה"תיאטרונטו" הישראלי והבינלאומי, ועוד.
פירסם כשישים מאמרים מדעיים בבמות מקומיות ובינלאומיות בתחומי התיאטרון היהודי, הישראלי, הגרמני, הסקנדינבי והרוסי. ספרו העיוני הראשון, "דרמה גרמנית חדשה", יצא ב-1985. ב-2008 הופיע ספרו המקיף על תולדות התיאטרון הקאמרי: "התיאטרון הקאמרי של תל-אביב". ספרו "מוסכמת המציאות בתיאטרון הישראלי" עתיד לראות אור, וכבר עתה הפך המושג שטבע, "מוסכמת המציאות", למושג מפתח במחקר ההיסטוריוגרפי של התיאטרון העברי.
עורך ועורך-משנה של אסופות, בין השאר של "הסער והדחף, ברכט: מופע ופילוסופיה", "מישל דה גלדרודה" ו"ג'ורג' טבורי: שישה מחזות", וכן של אסופת מאמריה של ד"ר שוש אביגל ז"ל.
מאז 1998 עורך עם חיים נגיד את כתב העת "תיאטרון: רבעון לתיאטרון עכשווי". הוא מכהן כנשיא המרכז הישראלי של ארגון התיאטרון הבינלאומי, כיו"ר איגוד כללי של סופרים בישראל וכיו"ר האגודה הישראלית לקידום חקר התיאטרון.
תירגם מחזות רבים מגרמנית, משבדית ומנורבגית. את השפות הסקנדינביות למד כדי לתרגם מהמקור את יצירותיהם של הנריק איבסן, אוגוסט סטרינדברג, יון פוסה ואינגמר ברגמן. ב-2009 זכה בתואר "אביר מדרגה ראשונה של מסדר הכבוד הנורבגי המלכותי" מטעם מלך נורבגיה, הראלד החמישי, על תרומתו לקידום המחזאות הנורבגית בישראל.
ספרו האחרון עד כה הוא קובץ השירים סלפי (2018).
בן-דוד, יערה. "אמת קורעת צעיפים". "מאזניים" פ"ד (5-6). 2011. 99-100; נגיד, חיים. "פורץ את מעגלי הצפוי". "מאזניים" ע"ה (4). 2001. 62-63; שניר, לאה. "חשיכה גותית תחת שמש ישראלית". "מעריב" ספרות. 4.8.1989. 6.
לינקים חיצוניים
ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך
ג'ורג' טבורי: שישה מחזות, דרמה גרמנית חדשה, המגדל הנוטה אל צידו, הסער והדחף, ברכט: מופע ופילוסופיה, הפואמה על מוסד רוזנוולד, הפרעות קשב, התיאטרון הקאמרי של תל-אביב, התסביכים המיניים של הורינו, מוסכמת המציאות בתיאטרון הישראלי, מישל דה גלדרודה, תיאטרון: רבעון לתיאטרון עכשוויתגיות חופשיות
היסטוריוגרפיהמידע כללי
הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה
וידאו
מתוך ''סופרים קוראים'', באדיבות מרכז הספר והספריות
הערה חשובה
הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.