משורר וסופר
נולד בירושלים וגדל בשכונת מאה שערים. קיבל חינוך דתי בתלמודי תורה "מאה שערים" ו"מזרחי", בישיבת חברון ובישיבת הרב קוק. את השכלתו הכללית רכש בגימנסיה "הרצליה" בהדרכתו של פישל לחובר. השתלם באוניברסיטה העברית בירושלים. עסק כל חייו בחינוך וניהל בתי ספר עבריים וסמינרים למורים בארץ ובחו"ל. בשנות החמישים היה חבר מועצת העיר רמלה מטעם מפא"י וכן יו"ר ועד התרבות של ההסתדרות.
במשך השנים פירסם מאמרים, שירים וסיפורים בעיתונות היומית. ספר שיריו הראשון, "שבילים בַשְחור", ראה אור ב-1939 בהוצאת יבנה וזכה לביקורות חמות. ספרים נוספים: "מאה שערים: מחזה מן ההווי הירושלמי בשבע תמונות" (1943), שעוסק בניגודים שבין היישוב הישן בירושלים ליישוב החדש; קובצי השירים "בנפול כוכב" (1958) ו"וזה האישה" (1967); והרומן "חזקה מכולם" (1963).
שיריו ליריים אינטימיים. הם עוסקים בקשיי החיים, בדרכים שבהן עבר בחייו, בתקוות שנכזבו ובבדידותו של האדם בעולם. "וְהַחַיִּים הֵם קֶסֶם שָׁוְא" הוא כותב בשירו "דבר המציאות": "אוֹרוֹת, אוֹרוֹת וּפֶתַע – צֵל./ גּוֹרָל אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ מָחְלָט!/ צַו הַמְּצִיאוּת עֲלֵי תֵבֵל!" (מתוך: "שבילים בשחור"). הלך רוח מהורהר שורה על השירים. באחד משירי "בנפול כוכב" הוא כותב: "יָמַי מֻטָּלִים בְּצִדֵּי לֵילוֹתַי/ טְבוּחִים לְלֹא קְרָב,/ קְצוּצֵי אֲבָרִים./ חֲלוֹמוֹת שֶׁשָּׁוְאוּ,/ תִּקְווֹת שְׁדוּפוֹת זְמָן,/ פְּרָצִים שׁנָּשְׁבוּ/ עַד הֶרֶס./ וַאֲנִי מְיֻתָּם/ אֶבְכֶּה. אֲבַכֶּה/ אוֹתָם./ וְשִׁירִי שִׁיר עַל מוּת/ לְיוֹם הַמָּחֳרָת,/ שֶׁטֶרֶם נוֹלָד/ וּמָקוֹם לוֹ נוֹעַד/ בְּצִדֵּי לֵילוֹתַי…" ("ימי מטלים בצדי לילותי…"). בביקורת על שירי הספר כתב משה גיורא (1959) כי "צוריאל מצטיין בניב לירי עדין, מיוחד לו, בעל נימה מינורית מכרעת". ואילו נתן זך (2011) כתב כי שיריו ראויים להיגאל מן השכחה.

זך, נתן. "על הנשכחים: מנחם ברגר". "השירה שמעבר למילים: תיאוריה וביקורת, 1973-1954". תל-אביב: הקיבוץ המאוחד. 2011. 461-458; משה, גיורא. "ארבעה ספרי שירה: …"בנפול כוכב"". "מאזניים" ח' (2). 126-125. 1959.

רותם רז