משורר וחוקר
נולד בקיבוץ גבעת ברנר להוריו עזרא פימנטל, בן קיבוץ חוליות, חוקר והיסטוריון של הנגב, ויהודית מורפורגו, נצר ליהדות איטליה. הוריו עזבו את הקיבוץ כשפימנטל היה בן שנתיים, ולאחר שנות נדודים רבות התיישבה המשפחה במיתר שליד באר שבע.
למד בתיכון ללימודי הסביבה במדרשת שדה בוקר. במדרשת שדה בוקר פגש את פנחס גינוסר, שגילה וטיפח את כישרונו הספרותי ועודד אותו לעסוק בשירה ובפילוסופיה. המרחבים הירוקים שבהם בילה את ילדותו הותירו חותם ברור בשירתו, שמקנה להם, מצדה, ממד סמלי. למד באוניברסיטה העברית בירושלים. סיים תואר ראשון בפילוסופיה ובספרות (1990) ותואר שני בפילוסופיה ובאמנות (1999). כתב עבודת דוקטור על דרידה והיידגר (2006). עבודת הדוקטור שלו עובדה לספר הנושא את השם "חלום הטוהר: היידגר עם דרידה" (מאגנס, 2009). מלמד פילוסופיה ואסתטיקה ב"קמרה אובסקורה", ב"מכון אבני" וב"בצלאל".
את שיריו הראשונים פירסם ב"עתון 77" (1989). לאחר מכן פורסמו שיריו בכתבי עת ספרותיים אחרים ובמוספי הספרות. תקופה מסוימת, בראשית דרכו השירית, היה מקורב לגבריאל מוקד, לכתב העת "עכשיו" ולחבורת המשוררים הצעירים שהתקבצה סביבו.
ספרו הראשון, "פריחה" (הקיבוץ המאוחד, 1993), כולל שירים ברוקיים שבמרכזם נופי צמחייה וירק גדושים, וניכרת בו השפעתם של משוררים גרמנים כמו טראקל והלדרלין, וכן של משוררים עבריים כיאיר הורביץ ואמיר גלבע. בספרו השני, "מבעד פה אצור באדמה: קינה" (2001), הוא מפתח פואטיקה אקספרסיוניסטית העוסקת בתמות של הוויה, יש ואין. מעמדן של המילים ומקור השירה הם סוגיות העומדות בבסיס העולם השירי של הספר. פימנטל מבנה את שיריו בסכמות של בית וחריזה המבקשות להשליט סדר בעולם כאוטי ומתפרק. לשון השירים עשירה ופיוטית והרטוריקה השירית היא של נבואה, חזון וקינה, ככותרת המשנה של הספר.

אליאס, אבי. "איכר המלים ושועל עץ הדעת". "דבר" משא. 29.4.1994. 25; וייכרט, רפי. "קצובת מגדנות הזמן והעפר". "מעריב" ספרות. 25.1.2002. 29; פלד, עודד. "התודעה כספינת הדגל". "ידיעות אחרונות" ספרות. 15.10.1993. 23.

אלישע פורת ונינה פינטו-אבקסיס