סופרת, מתרגמת, עורכת
גדלה בתל אביב ובקנזס סיטי, ארצות הברית. למדה ספרות לתואר שני באוניברסיטת תל אביב. פרסומה הספרותי הראשון הוא הסיפור הקצר "זה" (פרוזה, 1981). אחריו פורסמו עוד כמה סיפורים קצרים בכתבי עת לספרות. תירגמה וערכה את קובץ המאמרים "המלך ליר ושייקספיר" (1986). פעילה חברתית, נמנית בין מייסדות תנועת "פרופיל חדש".
ספרה הראשון, "מה שלא יהיה" (כרם, 1987), הוא רומן על חיי נישואים. ספרה השני, "בבה סיטר" (1996), הוא ספר לילדים שכתבה עם בתה נועה מזלי. הסיפורים בספרה השלישי, "קוראת בתמרים" (2011), מעלים שאלות נוקבות ביחס למוסכמות ואמיתות שלכאורה אין עליהן עוררין.
פירסמה מאמרים בכתבי עת בנושאים כגון: ספרות וביקורת, פמיניזם ומגדר, אלימות נגד נשים, צבא וחברה, עובדים זרים וגזענות. ניכר מפועלה ומכתביה שהיא לוחמת צדק מעורבת וביקורתית. במיוחד בולטים אמונתה באי-אלימות ועיסוקה בערכי היסוד של הדמוקרטיה: חירות, שוויון וזכויות האדם, מתוך שאיפה עזה ליישומם הלכה למעשה במדינת ישראל.

הרציג, חנה. "חציית קווים". "הארץ". 1.1.1988. ב'6-ב'7; ליבליך, עמיה. "הגבול הדק". "כותרת ראשית". 278. 30.3.1988. 73.

מאיה קמחי