חוקר ספרות, איש חינוך
נולד בסגד, הונגריה, להורים חרדיםציונים. למד בחדר ובישיבה. בתקופת השואה הועסק בעבודות כפייה בברגן-בלזן ובטרזינשטט. ב-1945, במסגרת תנועת "בני עקיבא", הוכשר בכפר הנוער הדתי בדסק לקראת עלייה ארצה. בסוף 1946 הגיע לצרפת ומשם ניסה לעלות ארצה באופן בלתי לגאלי באוניית המעפילים "המעפיל האלמוני". האונייה נתפשה על ידי הבריטים והוא נשלח לקפריסין. ב-1947 עלה ארצה ונשלח ללמוד בישיבת "בני עקיבא" בכפר הרא"ה, אחר כך למד בבית הספר החקלאי "כפר הנוער הדתי" ובסיימו התגייס לצה"ל. בתום שירותו הצבאי למד ספרות, פסיכולוגיה, מקרא ופילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן. בשנים 19681969 למד צרפתית ותולדות האמנות באוניברסיטת גתה בשטרסבורג. מ-1966 ועד 1999 לימד באוניברסיטת בר-אילן, שבמסגרתה קיבל את התואר פרופסור לספרות כללית והשוואתית. בצד מחקריו האקדמיים המשיך לעסוק בהוראה ובפיתוח תוכניות לימודים לבתי ספר ממלכתייםדתיים.
כתב ספרי מחקר בתחום הספרות והחינוך וכן ספרי תיעוד. ספרו הראשון, "היסודות הרתמיים של השירה", ראה אור ב-1970. על ספרו זה קיבל את פרס נורדאו לספרות ב-1971. מספריו הנוספים: "שירת הגבהות במעמקי הזמן: על שירת" אורי צבי גרינברג (1984); "מסגנון למשמעות בסיפורי" ש"י עגנון (1988). בנוסף כתב מאמרים פובליציסטיים הדנים בנושאים מגוונים, חלקם היסטוריים וחלקם נוגעים לחיי היומיום. כתיבתו נסמכת על עיון מעמיק במחקריהם של הוגי דעות שונים, המשמש נדבך בתהליך גיבושה של אמירה ברורה ורהוטה.
נפטר ב-2013.

בלט, אברהם. "סגנון ומשמעות". "מאזניים" ס"ג (4). 1989. 77-78.

אסנת אלדר