משורר ועורך
נולד בתל אביב. למד בתיכון "רוטברג" ברמת השרון. קיבל תואר ראשון בפילוסופיה ובלימודים כלליים באוניברסיטת תל אביב. עצמאי בתחום הניו-מדיה.
שירו הראשון שפורסם, "זמן לתזוזה", ראה אור בכתב העת הספרותי המקוון הראשון בישראל, "דג אנונימי" (ינואר 2001), שאותו ייסד וערך עם אחרים (2004-2001). משמעות השם של ספרו "לורם איפסום" (2007) היא רצף של מלל חסר משמעות המשמש כממלא מקום בעריכה ובדפוס, שמטרתו לבדוק גופנים. השם הלטיני-קלאסי יוצר את האשליה שלטקסט משמעות רבה וחשובה, אלא שלפנינו פרודיה, לרוב הומוריסטית, על משמעות, קרי: איגיון. זהו ספר קונספט הכולל 507 שירים לא מנוקדים בני שלוש שורות. הפואטיקה של ליכטש משחזרת בו-זמנית אמצעי תקשורת דיגיטליים המתאפיינים באסטרטגיות פואטיות של תמצות ודיוק, תגובית (טוקבק) ומסרון, וכן הייקו. לדוגמה, שיר 025: "לגולם מ-64/ אתה ערבי/ אני באינטרנט לא מהיום". היקף נושאי הספר רחב וכולל נושאים קונקרטיים ומופשטים כאחד: אקטואליה, תרבות פופולרית, אהבה, בדידות ועוד. הוא מתכתב עם סופרים ומשוררים, גברים בלבד. דיאלוג משמעותי וישיר מתקיים עם דוד אבידן וחזי לסקלי, המסמן זיקות לאבות הפואטיים שלו.

בורשטיין, דרור. "יצירת השירה בעידן השעתוק הדיגיטלי". "הארץ" ספרים. 12.12.2007. 18; הירש, אלי. "כנסו כנסו". "ידיעות אחרונות" ספרות. 4.1.2008. 31; פרידמן, פאר. "המאשאפשליכטש". "טיים אאוט" תל אביב 274. 31.1.2008. 109.

גלעד מאירי