סופרת ומבקרת ספרות
נולדה בקיבוץ ברקאי. בילדותה קראה בלהיטות ספרי הרפתקאות לנוער. נערה אורחת שהגיעה לקיבוץ הכניסה אותה בסוד ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה, ומאז התמקדה בקריאתם של אלה. בגיל שש-עשרה עברה לקיבוץ בית זרע, ובגיל עשרים עזבה לקיבוץ הרדוף וחיה בקהילה אנתרופוסופית. כעבור שנתיים החליטה לנטוש תורה זו ויצאה ליפן, ללמוד אצל מורה זן. לפרנסתה עבדה כמארחת בברים בטוקיו, ומשם עברה לאי קיושו, להתבודד במנזר זן-בודהיסטי. במנזר התפתח סיפור אהבה בינה לבין הנזיר הראשי, שהוביל לחורבנו של המנזר. הנזיר נאלץ לעזוב את יפן וינאי חזרה לישראל.
ב-1999 החלה לעבוד ככתבת במגזין "חיים אחרים" ונרשמה ללימודי כתיבה יוצרת ותסריטאות בבית הספר "קמרה אובסקורה" בתל אביב. לאחר שסיימה את לימודי התואר הראשון שם למדה ספרות באוניברסיטת בן-גוריון וקיבלה תואר שני. במהלך לימודיה החלה לכתוב רשימות, רובן ככולן נסבו על פרשת האהבה במנזר בקיושו. הרשימות הפכו לספר "אשה באור" (כתר, 2001) שזכה להכרה ולהצלחה מסחרית. היא החלה לכתוב ביקורות ספרים ב"הארץ" ובעיתון "גלובס", ואחר כך היתה מבקרת ספרים וקולנוע בערוץ 2 בטלוויזיה. במקביל ערכה אנתולוגיה של סיפורים ארוטיים שכתבו סופרות ישראליות צעירות בשם "שם יש שושנים" (2003).
ב-2004 ראה אור ספרה השני, "מכונת הנצח של אלכס", המתאר את בריחתה של חיילת מרדנית מפני קצין נמרץ שמנסה לשקם אותה, ואת חיפושיה אחר אלכס, גאון פיזיקה שהיתה מאוהבת בו בנעוריה. הספר זכה להערכת המבקרים והיה מועמד לפרס ספיר (2006).
ב-2006 ראה אור ספרה "הלווייתן מבבל" (2006). זהו סיפור המגולל את הרפתקאותיהם של שני אחים שעוברים לעולם מקביל, ממלכת בבל. הספר שואב השראה ממיתולוגיה יהודית, בבלית ומזרח-תיכונית. הוא זכה בפרס גפן כספר הפנטזיה הישראלי המקורי הטוב ביותר ב-2007.
הצלחת "הלווייתן מבבל" עוררה את ינאי להפוך את הסיפור לטרילוגיה ולכתוב לו שני ספרי המשך. אחד מהם כבר ראה אור: "המים שבין העולמות" (2008). ב-2011 ראה אור ספרה "מקום בטוח ללב", שנכתב בהשראת סיפורים מחייה של אמה ומגולל את סיפורה של לני, נערה גרמנייה שמגיעה לברלין מהכפר ומוצאת את פרנסתה כרקדנית וזמרת בקברטים על רקע מלחמת העולם השנייה.

עלון, קציעה. "איך גרמתי לנזיר להתאהב בי". "הארץ" ספרים. 10.10.2006. 6; צור-גלוזמן, מאשה. "כבר לא הגיישה שלכם: ראיון עם הגר ינאי". "טיים אאוט" תל אביב. 2006. 48-50; קניוק, יורם. "ויתור הוא כוח". "ידיעות אחרונות" ספרים. 28.1.2005. 29.

אמנון ז'קונט