חוקר ספרות
נולד ב-1912 בעיירה מינקוביץ, אוקראינה. ב-1916 עקר עם משפחתו לעיירה בריצ'אני בבסרביה, שהפכה ב-1918 לחלק מרומניה. ב-1925 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בירושלים. למד בבית הספר "תחכמוני" ובגימנסיה "הריאלית" מיסודו של ד"ר שור. מ-1930 ועד 1937 למד באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות עברית, היסטוריה ופילוסופיה וסיים את התואר השני. בתקופת לימודיו פירסם סיפורים בעיתונות ("הארץ", "ניב הסטודנט"), אך לימים התרכז בביקורת. מאז תום לימודיו עסק בהוראה, תחילה בבתי ספר בטבריה ובעפולה, ומ-1948 עד סוף ימיו בבית המדרש הירושלמי למורים ע"ש דוד ילין. היה ידיד ורע לרבים מסופרי ירושלים וממלומדיה, ובראשם ש"י עגנון. בשנותיו האחרונות החל בכתיבת עבודת דוקטור על יצירת עגנון, אך זו לא הושלמה מחמת פטירתו.
כתיבתו עוסקת רובה ככולה ביצירת עגנון, מאז מאמרו הראשון עליו ב-1948 ועד פרקי המחקר שנותרו בעיזבונו. מאמריו מוקדשים לדיון פרשני ביצירות מרכזיות ("תמול שלשום", "הכנסת כלה", "עידו ועינם", "עד עולם", "הדום וכיסא"), וכן לסוגיות כלליות כגון השקפת העולם המשוקעת ביצירת עגנון, דמות המספר האוטוביוגרפי, טכניקות הסיפור של המחבר, דמויות חוזרות בסיפוריו ותולדות המחקר ביצירתו. אחרי מותו כונסו מאמריו בספרו "פשר עגנון" (1968). הופעת הספר חוללה ויכוח, שהתמקד בעיקר בשאלת תוקפם של הפענוחים האלגוריסטיים החד-משמעיים שהציע טוכנר לסיפוריו החידתיים של עגנון.

מירון, דן. "ציון-דרך ותמרור-אזהרה בביקורת עגנון". "מאזניים" כ"ו (6-5). אפריל-מאי 1969. 359-350; סדן, דב.
"במבואי ספר וסופרו". "פשר עגנון". גבעתיים ורמת גן: אגודת הסופרים בישראל. 1968. 23-7; עגנון, ש"י ואחרים. על
משולם טוכנר ז"ל: "דבר"ים לזכרו. ירושלים: חמו"ל. 1967; רבינוביץ, ראובן. "הערות ל"פשר עגנון"". "דבר". 5.7.1968.

אבנר הולצמן