סופר ועורך
נולד בראשון לציון, בן למשפחה שעלתה מצפון-תימן. התחנך בחדר תימני ובגיל בר-מצווה יצא לעבודה בחקלאות, בתעשייה, בבניין ובשמירה. ב-1938 הצטרף למשך שנה לקיבוץ נען, בהיותו כבר בעל משפחה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היה בין ראשוני המתנדבים לצבא הבריטי, ובמלחמת העצמאות שירת ביחידת חיל החינוך. היה פעיל ציבור בראשון לציון ולאחר מכן במוסדות המרכזיים של ההסתדרות, בין השאר כמְרכז המחלקה הערבית, ובמפא"י.
שיריו הראשונים פורסמו במוסף לספרות של "דבר" בעריכת דב סדן (1938). סיפוריו ראו אור בשנות השלושים בכתבי עת תנועתיים ועדתיים, ולאחר מכן (מסוף 1946), בעידודו של אברהם שלונסקי, בכתבי העת של התקופה.
ספרו הראשון, שפירסם את שמו, הוא "כעשב השדה" (הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1948; 1974; במהדורת 2000 בלוויית אחרית "דבר" של משה שמיר וחיה הופמן), שבו תיאר את ילדותו וצמיחתו של בן הארץ, נער תימני במושבה, "הצבר האחר", והקדים את ספריהם של בני דורו בנושא זה. המשכו של ספר חניכה זה, בעל היסודות האוטוביוגרפיים, היה "כערער בערבה" (1957), שבו תואר המשך המאבק בין דור ההורים לדור הבנים. תוכניתו להוציא את החלק השלישי, "אילן ברוח", לא התגשמה.
סיפוריו על רקע מלחמת העצמאות ועולמם של יהודי תימן כונסו ב"דרך של עפר" (1953; מהדורת 2002 עם אחרית "דבר" מאת יוסי פלס). הסיפור "כינורו של יוסי" (1950), שעובד למחזה (1959), ריגש את הקוראים במיוחד ונלמד בבתי הספר. בסיפור נתן פתחון פה לידידה, תימנייה בת הדור הישן, ששכלה את בנה במלחמת העצמאות וסיפרה את סיפור החיים והשכול שהיו מנת חלקה באוזני מספר, כדי שינציח את זכרו של בנה. בספרו "מסע לארץ הגדולה" (1968) שינה, בהשפעת רוח התקופה, את הנוסח הריאליסטי וזכה לביקורת לא אוהדת מאוהבי כתיבתו הקודמת.
טביב נמצא בעמדת ביניים בין דור האבות המסורתי ובין דור הבנים החילוני. סיפורי ההווי התימני שלו מושפעים מסיפורי העיירה היהודית ומסופריה, וממשיכים את סיפוריו התימניים של חיים הזז. לשונו משלבת לשון מסורת ומקורות עם העברית המדוברת, שבה מהדהדים שרידי לשון יהודית-תימנית ומִשנאית.
היה עורך "שלוחות" (1950) ובין עורכי "מבואות" (1956-1953); ייסד וערך את כתב העת העברי-ערבי "מפגש" (1970-1964). אחדים מסיפוריו תורגמו לשפות זרות. זכה בפרסים ספרותיים, בהם פרס רופין (1950), פרס אוסישקין (1953) ופרס אהרונוביץ (1956).

בצלאל, יצחק. "הכול כתוב בספר". תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 1969. 173-167; גוברין, נורית. "והוא בשלו, על '"כעשב השדה""'. "מאזניים" ע"ה (5). מאי 2001. 17-14; הלוי, יוסף. "בין 'כינורו של יוסי' ל'תהילה"'. "דמות ודיוקן עצמי: היהודי מתימן בספרות העברית". תל אביב: עמותת אעלה בתמר. 1995. 244-215; מיכלי, ב"י. "פרי הארץ". תל אביב: אגודת הסופרים ליד הוצאת מסדה. 1966. 164-149; ברוך קורצווייל. "חיפוש הספרות הישראלית". רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן. 1982. 137-134.

נורית גוברין