משורר ומחנך
נולד בקיבוץ אפיקים, שם עברה עליו ילדותו. הבזלת הלוהטת והחום הכבד מצד אחד, והרי הגליל התחתון והגולן מצד אחר, היו למרכיבים קבועים בשירתו. למד בתיכון האזורי בבית ירח, שירת בצה"ל ביחידת הנח"ל המוצנח והשתתף במלחמת סיני. עם שחרורו שב לקיבוץ.
ב-1958 נשלח ללימודי הוראה במדרשה לחינוך משותף ב"בית ברל" והוסמך למורה ב-1961. את שירו הראשון פירסם בכתב העת "קשת" בעריכת אהרן אמיר (חוברת ג', 1959). שיריו הראשונים, שכולם פורסמו ב"קשת", מיזגו חוויות ממלחמת סיני עם חוויות קיומיות של איש צעיר בישראל בעשור השני של המדינה. מאז פירסם בבמות ספרותיות כמו "מאזניים", כתב העת "עקד" ובמוספי הספרות של "דבר", "משא" ו"על המשמר".
ספר שיריו הראשון, "אבני בזלת" ("עקד", 1961), מושפע משיריו של אהרן אמיר, שאיתו קיים דיאלוג פואטי במשך שנים אחדות. כמו כן היה קרוב למשורר איתן איתן, בן המושבה כנרת, שעשה אף הוא את צעדיו הראשונים ב"קשת". ב-1967 יצא להשלים את לימודי התואר הראשון בספרות עברית ובמקרא באוניברסיטת חיפה. בסוף שנות השבעים השלים את לימודי התואר השני בספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן. לאחר יציאתו מהקיבוץ, שהותירה את רישומה בשירתו, עסק במשך שנים רבות בחינוך, בהוראה ובניהול, עד פרישתו ב-2006. לימד ספרות עברית וידיעת הארץ בבתי ספר ובסמינרים למורים. בשנות ההוראה יצא עם משפחתו לשליחויות באנגליה ובמקסיקו. זכה בפרס טלפיר (1979), בפרס אקו"ם על ספרו "זמן אמת" (1994), ובפרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול (2000). עוד מספריו: "אתה על פני" (1966), שירים בעקבות מות אביו וההחמצה הגדולה של דו-שיח עמו; "קינות מן השורש" (1977), שירים בעקבות נפילת אחיו, בארי חזק, במלחמת יום הכיפורים. קובץ זה, שהוא כעין ספר קינות, תרם לחידוש צורת הקינה בשירה העברית העכשווית; "גלות בארץ, שירות" (1982), על ההתפוררות החברתית של קיבוץ ילדותו ושל התנועה הקיבוצית כולה; "קנאת האדמה, ארבע פואמות" (2005-1973), כינוס מחזורי השירה הקודמים, שניתן לכנותם פואמות. ב-2011 יצאה לאור אסופה משיריו: "במרחק צעקה מן העולם: מבחר שירים 1961־2010".
ספרו האחרון עד כה שירים על הסף יצא ב-2016.

אריאל, ורד. "משורר ברגע יקיצתו". "מעריב" ספרות. 2.4.2004. 25; יעוז, חנה ואיתמר יעוז-קסט. "על שירה ועל הוראת שירה (ריאיון)". "פסיפס" 44. 2000. 50־51; רצבי, שלום. "הארות לנחל-עקרב". "עתון 77" 38. 1983. 58; שוהם, חיים. "בן הארץ בנופיה". "מאזניים" ס"ד (6־7). 1990. 73־74.

אלישע פורת