משורר וסופר
נולד בבגדאד, עיראק. בארץ הולדתו התחנך תחילה במסגרות יהודיות שכללו לימודי דת, ומאוחר יותר למד בבית הספר הצרפתי החילוני "אליאנס". עלה ארצה ב-1950 לאחר שהיה עד לפרעות שנעשו ביהודי בגדאד. בילדותו למד עברית, אך לטענתו שכח את מרביתה עד הגיעו ארצה, ולכן חזר ללמוד עברית באולפן. עבד כפועל חקלאי בעין השופט, ולאחר מכן בעבודה פקידותית.
פירסם ארבעה ספרי שירה: "הקול מבעד לענף" (1960); "כדורים וקוביות: שירים" (1991); "הסכין בין השיניים: שירים" (1993); "כנפי השחר: שירים" (2009), וכן קובץ סיפורים: "שועלים במעלית: סיפורים" (1996). בתחילת 1959 פנה לאברהם שלונסקי, עורכה דאז של ספרית פועלים, עם טיוטות שירים שכתב. שלונסקי התלהב והמליץ על הוצאת הספר ("הקול מבעד לענף"). הספר זכה לתגובה חיובית גורפת מצד המבקרים בני התקופה, ובהם נתן זך וגבריאל מוקד. צוינו לשבח מקוריותו ורעננותו, כמו גם עובדת היותו של זמיר המשורר הישראלי הראשון בן עדות המזרח. הודגש השילוב שבשיריו בין מאפיינים הנתפשים כ"מזרחיים" (למשל צבעוניות רבה) ליסודות מערביים, בעיקר מן השירה הצרפתית (שיר לירי המשוחרר מכבלים פרוזודיים של חריזה, בית ומשקל, לצד שימוש רב בסמלים). ב-1961 הוענק לו פרס שלונסקי על ספרו. שותפיו לפרס היו אמיר גלבע ואבא קובנר ובראש חבר השופטים ישבה לאה גולדברג. "הקול מבעד לענף" יצא במהדורה ערוכה ומחודשת ב-1990.
בין הוצאת ספרו הראשון להוצאת ספרו השני חלפו שלושים ואחת שנים, שבהן לא פירסם דבר. לטענתו, כיוון שכל עתותיו הוקדשו למלחמת קיום קשה, שלא איפשרה לו להתפנות פיזית ורגשית לכתיבת שירה. חנן חבר (2005) כתב על ספר שיריו הראשון כי "החתרנות המעודנת של זמיר החדירה דיקציה 'אחרת', מזרחית, אל המעבדה של יצירת הריתמוס של הקול הישראלי החדש, המקומי והאוניברסליסטי". שיריו של זמיר ראו אור באנתולוגיות זרות: בתרגום אנגלי, בספר על שירה עברית בעריכתו של המשורר דניס סילק, ובצרפתית, בקובץ שערך משה לזר.
ספרו האחרון הוא קובץ השירים ניצוצות ססגוניים (2017).
נפטר ב-2017.

וייכרט, רפי. "כדורים וקוביות". "עכשיו" 57. סתיו-חורף 1991. 315-317; וולמן, הדסה. "קרקס בתוך ראשי". "ידיעות אחרונות" לשבת. 12.4.1991. 25; חבר, חנן. "זה נחשב למרד גלוי בחברה!". קורא שירה: "רשימות, מסות ומחקרים על שירה עברית". תל אביב: קשב לשירה. 2005. 166-169; חקק, לב. "עם ארבעה משוררים: אברהם בן יצחק, אמיר גלבע, נתן זך, שלמה זמיר". תל אביב: עקד. 1979.

תמר סתר