סופרת, מחזאית ותסריטאית
נולדה בנהריה. בת יחידה להורים ניצולי שואה יוצאי הונגריה. בוגרת תואר ראשון בספרות אנגלית ותולדות התיאטרון מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1981), ותואר מוסמך במסלול לכתיבה ספרותית במחלקה לספרות עברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2006). בעקבות לימודי הדוקטורט של בעלה, הפסיכולוג דוד סנש, אחיינה של חנה סנש, נסעה לקנדה ב-1981, שם עברו עליה שבע שנים שנתבררו כפורמטיביות בחייה: במהלכן הפכה לאם והחלה לכתוב פרוזה. לראשונה פרסמה שירים ב"על המשמר" (1978), סיפוריה התפרסמו ב"מאזניים", "עתון 77" ובמוסף הספרות של "ידיעות אחרונות". מאמרי הביקורת שלה מתפרסמים במוסף הספרים של "הארץ".
ספרה הראשון "חלונות כפולים" (1995) ראה אור בהוצאת "ידיעות אחרונות" וב-2001 פרסמה את הרומן "מתוך הגוף" בהוצאת הקיבוץ המאוחד. מחזה הילדים "הפחד" הוצג בתרגום לאנגלית במסגרת הפסטיבל של מחזות ילדים בסרסוטה, פלורידה (2001). ב-2004 כתבה בשיתוף עם ניב כהן את המחזה "השתיקה" שהועלה בתיאטרון חיפה וב-2008 השתתפה בכתיבת התסריט אימא של וולנטינה על פי הנובלה של סביון ליברכט, שזכה בפרס בפסטיבל ברלין היהודי. באותה שנה כתבה את מחזה הילדים "פחד" שתורגם לאנגלית. ב-2017 יצא ספרה האחרון עד כה, "על בהונות".
משתתפת כעורכת במיזם "קריאה יוצרת" של "הדף" מבית "הסיפור הקצר". כמו כן לוקחת חלק בפרוייקט התרבותי "כאוס", שיתוף פעולה גרמני-ישראלי של מומחים, חוקרים ויוצרים בתחומי חברה ותרבות.
אחת התמות המרכזיות בכתיבתה היא כינון ה"עצמי" וחיפוש הקול האישי בצל טראומה שהגיבורים חווים במסגרת התא המשפחתי. היא מתחקה אחר המאבק הכפול שמנהלים גיבוריה – כנגד חוויית הטראומה שעברו וכנגד העולם ה"נורמטיבי" הסובב אותם. התא המשפחתי הפגום ניצב במרכז רוב יצירותיה, בין שהן עוסקות בחוויות של ניצולי שואה ילדיהם ונכדיהם, ובין שהן מטפלות בסוגיות האלימות בחברה ובמשפחה.

נגב, אילת. "שלא נתפרק, שלא נאבד שליטה". זמנים מודרניים. 28.3.2001. 4-5, 28; עינת, עמלה. "זהות אבודה". "הארץ" ספרים. 24.4.2002. 8.

סבטלנה נטקוביץ'