משורר, מתרגם ועורך
נולד בשרעב, תימן. למד חמש שנים בחדר. בגיל חמש התייתם מאביו, עלה לארץ ב-1933. התגורר בדרום תל אביב, עבד תחילה כסבל בשוק ולאחר מכן כפועל בניין. לא למד במסגרת מסודרת, אך שקד כאוטודידקט על ספרות תורנית ושירה. את שיריו הראשונים פרסם ב-1949, וב-1967 ראה אור ספר שיריו הראשון "המי יונת הלב" (הוצאת מחברות לספרות). פרסם חמישה ספרי שירה ושלושה ספרי זיכרונות. ערך שלושה כרכים של "שירת ישראל בתימן – ממבחר השירה השבזית-תימנית" (2003-1998) הכוללים שירים מכתבי יד ותרגום לעברית של שירה יהודית בערבית, שאותם הוציא במסגרת "מכון אבא שלום שבזי" שייסד ו"מכון משנת הרמב"ם". היה ממייסדי וחברי מערכת כתב העת "אפיקים", שבו פרסם תדיר, וכן כתב בקביעות על פרשת השבוע בעלון "אור השבת".
שירתו מהווה חוליה מקשרת בין מסורת הפיוט לבין השירה העברית החדשה. היא מתכתבת עם לשון הפיוט המוקדם והמאוחר ועושה שימוש בתבניות שירי הידידות, היין והדודים, במקביל להיכרות מעמיקה עם השירה החדשה. כמו כן, היא עושה שימוש הן במשקל היתדות והתנועות של שירת החול הספרדית, והן במשקלים מערביים. אחת מפסגות יצירתו היא פואמה ארוכה בשנים-עשר פרקים בשם "אני הייתי שם", שבה תיעד את סיפורו של פליט שואה שהכיר בצבא בתש"ח (בתוך ספרו "מראש מקדם", 2003).
הלוי היה אחד המפתחים הגדולים של "שירי השילוב" – סוגה שירית שבה המשורר משלב את שירתו בתוך שירה שהוא מבקש להתכתב איתה. במחזור שירי השילוב שלו (בספרו "ענפי שיר", 2006) התכתב עם שיריהם של יוצרים כשמואל הנגיד, אבן גבירול, יהודה הלוי, שלום שבזי ואלתרמן, וכן עם תרגומים של ביירון, שקספיר והיינה. הוא נטל משיריהם, "נכנס" לתוכם תוך קבלת משקליהם וחרוזיהם, ובין השורות הקיימות כתב שורות משלו. לדבריו "ז'אנר זה שהיה נהוג בתימן היה שולי מאוד […] הדחף להשתלב עם שיר פלוני הנו פרי התפעמות משיר המקור. השיר המשתלב בא כעניית אמן וכתוספת דגשים להדגשי שיר המקור" ("ענפי שיר", 3). בתחום זה נמצא לו ממשיך, המשורר יוסף עוזר, שכתב בהשפעתו שיר שילוב עם הפיוט "אדון הסליחות".
שירתו ופעילותו כמעט לא זכו להד באקדמיה ובעיתונות, מלבד הקדמה שצירף חוקר הפיוט והמשורר פרופ' אהרן מירסקי לספרו הראשון. שיריו נכללו באנתולוגיה לספרות מזרחית "מאה שנים מאה יוצרים" שערך סמי שלום שטרית (1999) ובכתב העת "אפיקים".
תרגם שירת קודש יהודית-תימנית מערבית לעברית, שירי עם מפי נשים תימניות, מן השירה הג'אהילית הערבית, מן הקוראן ועוד. זכה בפרס משרד החינוך על פעילותו כמתרגם וכן בתואר "יקיר תל-אביב".

בהר, אלמוג. "שיר מושר בבית הכנסת אינו קיים פחות משיר במוסף ספרותי". "הארץ" ספרות. 27.7.2007. 1.

אלמוג בהר