סאטיריקן, סופר וצייר
נולד בגבעתיים, היה חבר קיבוץ כפר החורש ואת לימודי האמנות עשה אצל רפי לביא וב"מכון אבני". תערוכת היחיד הראשונה שלו הוצגה ב-1967 ותערוכות רבות אחרות הוצגו מאז בארץ ובעולם. במשך כמה שנים כתב במוסף הסאטירי ""דבר" אחר" של העיתון "דבר", שם חתם בכינוי י. "פולני". רשימותיו התאפיינו בשנינות ובמבט הבוחן בקריצה את המציאות הישראלית. על טוריו אלו זכה גרבוז בפרס סוקולוב, וב-1993 כינס אותם בספר "תמיד" "פולני" (זמורה-ביתן).
גרבוז מעורב בעשיה פוליטית, ובבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-102 ברשימת מרץ. ב-2015 היה חלק משערוריה ציבורית, ערב פרוץ הבחירות. בנאום שנשא בככר רבין, אשר זכה לכינוי "נאום הקומץ", השתמש בכינויים מעוררי מחלוקת בתיאורו קבוצות בחברה הישראלית. הנאום ספג גינויים רבים, מכל קצות הקשת הפוליטית.
ספרו "כל הסיכויים שבקרוב תעבור כאן רכבת" (2000), מכיל התרשמויות וזיכרונות המצורפים זה אל זה בקשר רופף, כמו אתרים שונים המחוברים בקו רכבת. הוא מתאר את ילדותו בשכונת בורוכוב, את בית הקולנוע השכונתי, את יושבי קפה "כסית", את התערוכות הנכספות בגלריה "כץ", את פריז ואת צעדיו הראשונים כצייר. זיכרונותיו נובעים כולם מאותו מקום ממנו צמח: נקודת המבט הישראלית-אישית, שגבולותיה אמנם התרחבו והרחיקו, אך היא נשארת קשורה בעבותות לשורשיה. ב-2010 יצא ספרו אוי ארצי: מכתבים לחבר צרפתי בדרך לישראל, התכתבות החושפת תובנות משעשעות לגבי החברה הישראלית. בבית בגליל – יומן (2014) הוא סוקר את הספרים שהצטברו על שולחנו בביתו בגליל, תוך שהוא מעמיד דיוקן של תרבות ישראלית עכשווית. ב-2004 זכה בפרס אמ"ת, וב-2015 זכה בפרס רפפורט.

ברוך, אדם. "גרבוז. מה עוד תבקשי מאתנו מכורה". "הארץ" ספרים. 28.6.2000. 1, 14; מלצר, יורם. "חומר להיסטוריונים עתידיים". "מעריב" מוסף שבת: ספרות וספרים. 1.9.2000. 26.

אמנון ז'קונט