מתרגמת, סופרת ועורכת
נולדה בגבעת חיים. בילדותה עברה עם משפחתה לקיבוץ יד חנה, בו גדלה והתחנכה. הוריה, ניצולי שואה מהונגריה, היו בין מייסדיו. ב-1965 עברה לבת ים, שם למדה בבית הספר התיכון העירוני. מיד לאחר סיום שירותה הצבאי (1969) התקבלה לרשות השידור. עבדה כקריינית ב"קול ישראל" ברדיו ובטלוויזיה הישראלית (הערוץ הראשון), ובמקביל למדה תולדות האמנות ומזרח תיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. התחילה כמגישת רצף, ואחר כך היתה קריינית חדשות ב"מבט" בטלוויזיה ומגישת תוכניות תרבות, כמו "מצב הרוח" עם קובי מידן.
בסוף שנות השמונים המשיכה כקריינית ב"קול ישראל". שם הגישה תוכניות אקטואליה כמו "הכול דיבורים", שבהן נגעה ברגישות בנושאים פוליטיים ונתנה ביטוי לערכי הדמוקרטיה והשוויון. כמו כן ריכזה וערכה את החדשות. פרשה ב-2004 בעקבות הקשיים הכלכליים של רשות השידור.
מ-1996 חברת מערכת ב"העין השביעית", דו-ירחון היוצא לאור בחסות המכון הישראלי לדמוקרטיה. במסגרת כתב עת זה פירסמה עשרות מאמרים. מ-2005 מנהלת את "פורום השולחן העגול ע"ש ג'ורג' שולץ" מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה. מלמדת בבית הספר הרב-תחומי "אסכולות" מטעם האוניברסיטה הפתוחה. נשואה לפרופ' אלי שאלתיאל, עורך בכיר בהוצאת עם עובד. בנם הוא העורך והעיתונאי אורי שאלתיאל.
כתבה את האוטוביוגרפיה "מסע ליד חנה" (עם עובד, 1992) על קיבוץ יד חנה בשנות החמישים, וביוגרפיות על חנה רובינא (1995), חיים בר-לב (1998) ודב לאוטמן (2011). בין הספרים הידועים שתירגמה נמנים ספריו של ארווין יאלום "כשניטשה בכה" (1994) ו"הריפוי של שופנהאואר" (2004); "פנג הלבן" לג'ק לונדון (1982); "ישעיה ברלין" מאת מייקל איגנטייף (1999); וספרה של וירג'יניה וולף "מות העש" (2008).
אבישי, מרדכי. "בעקבות העבר האבוד". "על המשמר". 10.7.1992. 19; הנגבי, חיים. "נולדה לעסק ביש". "ידיעות אחרונות" המוסף לשבת. 15.5.1992. 20.

אילן בר דוד