חוקרת וסופרת
גדלה והתחנכה בקיבוץ מסדה בעמק הירדן. בוגרת סמינר בית ברל, ובעלת תואר דוקטור בספרות עברית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים (1976). לימדה באוניברסיטה העברית, באוניברסיטה ללימודים מתקדמים במקסיקו סיטי, באוניברסיטה הפתוחה, ובמכללת לוינסקי לחינוך. נשואה לסופר שמאי גולן. עבודת הדוקטור שלה מוקדשת לחקר ההיסטוריה של ביקורת הספרות העברית בשנים 1905-1880. בשנות השבעים והשמונים פרסמה מאמרים שעסקו בביקורת הספרותית שנכתבה על דמויות מרכזיות בספרות העברית, כגון י"ל גורדון, פרץ סמולנסקין ושלמה צמח. סוגיות הקשורות לביקורת ספרותית העסיקו אותה גם בספרה "בעבותות הביקורת: פרקים בתולדות ביקורת הספרות העברית ובסיפורי עגנון" (2006). במהלך עבודתה באוניברסיטה הפתוחה כתבה את הקורס "בין בדיון לממשות: סוגים בסיפור הישראלי" (1986-1984).
ספרה "גבר, אשה, תעודת זהות: שאלות של זהות בספרות העברית" (2004), מציע פרשנויות צמודות לשירים ולסיפורים עבריים הבוחנים את התגבשותה של הזהות המינית והלאומית. מסות קצרות אלה נכתבו במקורם כמדריכים ספרותיים פדגוגיים שנועדו להחיות את הוראת הספרות בבתי הספר ולקרב את הספרות אל קוראיה הצעירים. ספרה "גבריות, נשיות ומשא הזהות": "שאלות על מיניות וזהות בספרות העברית" (2010) הוא ספר מחקרי מובהק יותר, הבוחן את סוגיית האירוטיקה והזהות הלאומית בשורה של יצירות ספרות מרכזיות, בין השאר פרי עטם של אברהם שלונסקי, לאה גולדברג, יהודית הנדל, ש. שפרה, יונה וולך וסביון ליברכט. ספר הפרוזה שלה "ילדה של קיבוץ" (2012) מיטיב לתאר את חוויותיה של בת קיבוץ בסוף שנות ה-30.

ברעם-אשל, עינת. "הקולות והצבעים של הרפובליקה הספרותית". "קשר" 36. 2007. 186-187.

אמיר בנבג'י