סופר, מחזאי ומו"ל
יליד אוקראינה. עלה ארצה ב-1912 ולמד בגימנסיה "הרצליה". עם תום לימודיו, עבד כשנה כפועל עד שגורש מן הארץ על ידי התורכים. הגיע לארצות הברית, שם למד באוניברסיטת קולומביה, לימד בבית ספר יהודי וניהל אותו. במקביל ללימודיו ולעבודת ההוראה, פרסם סיפורים ומחזה מהווי הארץ בספרו "מחיי הארץ" (1918), בעריכת ראובן בריינין, שגם כתב הקדמה לספר. הספר ראה אור בהוצאת קדימה, שברנשטיין היה ממקימיה ושימש כמנהלה. ב-1918 חזר ברנשטיין ארצה במסגרת הגדוד העברי. ב-1925 התמנה למנהל הוצאת דביר ומילא את התפקיד עד פרישתו לגמלאות. כמו כן, היה נשיאה של ההוצאה.
כיהן בתפקידים רבים ומגוונים בתחום המו"לות. הוא שימש כנשיא "התאחדות הוצאות ספרים בישראל" וכיו"ר הוצאת יחדיו. בנוסף, היה חבר האינטרנציונל העולמי של המו"לים, חבר מועצת הספר העברי, חבר הוועד של מכון הייצוא-מרכז הספר והדפוס, חבר הנהלת יריד ירושלים, חבר הדירקטוריון של מפעלי נייר חדרה ועוד. את שלל התפקידים הללו מילא בהתנדבות.
כתב שלושה-עשר מחזות וטרילוגיה. מחזותיו ריאליסטיים ועוסקים בהווי החיים בארץ. שבעה מהם תורגמו לאיטלקית, ארבעה ליפנית ואחד (""בת הקיבוץ"", יצא באסופה "תשעה מחזות", 1959) אף תורגם לקוריאנית, והוצג ביפן ובקוריאה בהצלחה רבה. לעומת זאת, אף לא אחד ממחזותיו זכה להיות מוצג על בימת התיאטרון הישראלי.
חלקה הראשון של הטרילוגיה שכתב "בין אדם ואדמה" (1968) מספר את סיפור עלייתו של הגיבור לארץ, עבודתו כפועל וגירושו לארצות הברית. חלק זה של הרומן מאופיין בקווים אוטוביוגרפיים רבים ומאפשר הצצה לראשית דרכו של ברנשטיין כסופר וכמו"ל באמצעות בן דמותו הספרותי, מנשה. חלקה השני של הטרילוגיה "יתד באדמה" (1975) עוסק בשובו של מנשה לארץ ובהתאקלמותו בה על רקע אירועי התקופה וחייו בקיבוץ. שני חלקיה הראשונים של הטרילוגיה תורגמו לאנגלית. חלקה השלישי לא פורסם מעולם.
ברנשטיין הוריש את כל כספו להקמת אגודה אשר תעודד יצירה ותטפח סופרים צעירים. האגודה הנקראת על שמו: "האגודה להענקת פרסים ספרותיים ואחרים על שם מרדכי ברנשטיין", מנוהלת על ידי "התאחדות הוצאות ספרים בישראל״ ומעניקה פרסים בתחום השירה, הפרוזה, המחזאות וביקורת הספרות.

וויינר, חיים. "פרקי חיים וספרות". ירושלים:הוצאת קריית ספר. 1960; קרסל, גצל. "ברנשטיין, מרדכי". "לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים" א'. מרחביה:ספריית פועלים. 1965. 373.

יעל רובין-שנהר