בן-ארי ניצה /// מתרגמת, עורכת וחוקרת ספרות /// נולדה בקהיר, מצרים /// 1946 /// גיל: 78
כותב/ת הערך: נטקוביץ' סבטלנה
לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב
שתפו את הערך:
זכויות היוצרים של התמונה
צילום: דניאל צ'ציקז'אנרים אופייניים
פרסים
שפות יצירה
מעדכן/ת הערך
יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2018-08-01 00:00:00
מתרגמת, עורכת וחוקרת ספרות
נולדה בקהיר ובגיל שנה עלתה ארצה עם הוריה. את לימודי התואר הראשון עשתה בחוגים לאנגלית ולצרפתית, תחילה באוניברסיטה העברית בירושלים ובהמשך באוניברסיטת תל אביב, שבה סיימה ב-1969. בשנים 1969-1979 עבדה כמורה לאנגלית וכמחנכת. ב-1981 החלה לפרסם תרגומים פרי עטה. ב-1988 השלימה את עבודת הגמר לתואר השני באוניברסיטת תל אביב, שעסקה בניתוח השוואתי של נורמות התרגום של הספרות הגרמנית לאנגלית, צרפתית ואיטלקית. וב-1993 השלימה את עבודת הדוקטור בנושא "דימויים היסטוריים וצמיחתה של מערכת ספרותית לאומית חדשה". בשנים 1995-2000, במקביל לעבודתה במחקר ובהוראה באוניברסיטת תל אביב, שימשה כעורכת פרוזה ראשית בהוצאת זמורה-ביתן. ב-1999 הקימה את התוכנית ללימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום באוניברסיטת תל אביב, שבראשה היא עומדת מאז.
לבן ארי ארבעה תחומי פעילות עיקריים: תרגומי ספרות יפה מאנגלית, צרפתית, גרמנית ואיטלקית; עריכת ספרות מקור בעברית; חקר התרגום והוראתו; וחקר הספרות והתרבות היהודית, העברית והישראלית. ספרה הראשון, "רומן עם העבר: הרומן ההיסטורי היהודי-הגרמני מן המאה ה-19 ויצירתה של ספרות לאומית" (דביר, 1997, תורגם לגרמנית ב-2006), חקר את דרכי ההבניה של הזהות היהודית האירופית המודרנית באמצעות דמיוּן העבר הלאומי על דפי הרומנים ההיסטוריים שנכתבו בגרמנית. ספרה השני, "דיכוי הארוטיקה: צנזורה וצנזורה עצמית בספרות העברית 1930-1980" (2006), חקר את ייצוגי הדימויים הארוטיים במסורת הספרות העברית – הן בספרות מקור והן בספרות מתורגמת מלשונות לעז לעברית. גם מחקרה עוסק בזיקה ההדדית שבין ייצוגים ספרותיים לתופעות חברתיות ודפוסי הזהות הקולקטיבית. פרסמה ביוגרפיה רחבת יריעה ובשני חלקים על ס. יזהר ושמה ס.יזהר סיפור חיים (2013) (2017). בביוגרפיה, שזכתה לשבחים רבים, ציירה בן ארי לא רק את דיוקנו של הסופר הידוע, אלא גם את הסביבה התרבותית והחברתית ספרותית בה צמח ופעל.
כמתרגמת הוציאה במרוצת השנים עשרות תרגומי פרוזה ושירה. מצרפתית תירגמה מיצירותיהם של אלבר כהן, ז'ק לנצמן ודני דידרו. מאיטלקית מיצירותיהם של פרנצ'סקה דורנטי ונטליה גינצבורג. מאנגלית מיצירותיהם של מרי רנו, סומרסט מוהם, דוריס לסינג, וירג'יניה וולף, פיליפ רות, לואיס קרול, טוני מוריסון, ועוד. מגרמנית מיצירותיהם של סטפן צווייג, אלפרד דבלין, פטריק זיסקינד, אנה מריה יוקל, קלאוס מן, פרידריך שילר, ארתור שניצלר, ועוד. אחד ממפעלי התרגום המרכזיים שלה היה העבודה על תרגום "פאוסט" של גתה לעברית (2006), בליווי מאמר מבוא והערות פרי עטה. ב-2011 ראה אור תרגומה ל"הרמן ודורותיאה" של גתה.
ב-2008 זכתה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת על מכלול יצירתה בתחום התרגום. מ-2010 היא משמשת כיו"ר המפעל לתרגום ספרות מופת.
זנדבנק, שמעון. "איך להציל קלסיקון". "הארץ" ספרים. 5.7.2006. 6; ליבנה, נרי. "שטן קטן שלי". "הארץ" מוסף. 26.5.2006. 84; סלע, מיה. "תרגום בגוף החיים". "הארץ" גלריה. 15.6.2011. 3. בסוק, עידו. ״בילדותו ובנעוריו לא היו לו ידידים״, "הארץ", 2014, 28.2.
סבטלנה נטקוביץ'
לינקים חיצוניים
ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך
דיכוי הארוטיקה: צנזורה וצנזורה עצמית בספרות העברית 1930-1980, דימויים היסטוריים וצמיחתה של מערכת ספרותית לאומית חדשה, הרמן ודורותיאה, פאוסט, רומן עם העבר: הרומן ההיסטורי היהודי-הגרמני מן המאה ה-19 ויצירתה של ספרות לאומיתספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה
הארץמידע כללי
הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה
הערה חשובה
הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.