משורר וחוקר
נולד בשכונת בורוכוב, גבעתיים, בבית שהיה ספוג בערכי תנועת העבודה. למד בתיכון "אוהל שם" ברמת גן והיה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד". שרת בנח"ל והצטרף לקיבוץ אור הנר.
ב-1958 החל את לימודיו באוניברסיטה העברית והשלים תואר ראשון בחוגים לשון וספרות עברית. הוא למד אף ספרנות, והמשיך ללימודי תואר שני בבלשנות שאותו השלים ב-1963. ב-1967 השלים את עבודת הדוקטור בהנחיית גרשם שלום בפילוסופיה יהודית וקבלה, ומאז הוא מסור לחקר הפליאוגרפיה העברית. משמש כמרצה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטאות שונות בחו"ל, עבד בין השאר עם האקדמיה הישראלית למדעים ועם המכון לחקר טקסטים במרכז ההדרכה הלאומי שבפריז. כמו כן שימש כמנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (1979-1990). ב-2003 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 2013 זכה בפרס לנדאו למדעים ומחקר. מפעלו המחקרי הגדול של בית אריה הוא הקודיקולוגיה העברית, שהיא תיעוד מפורט של כל כתבי היד העבריים מימי הביניים (2018).
פרסם את שיריו הראשונים בעיתון הנוער העובד "במעלה" (1954). כן פרסם בביטאון הקיבוצי "ניב הקבוצה" (1956). במשך שנות השישים, פרסם שירים וסיפורים בכתבי עת ומוספים ספרותיים כגון "משא", מוסף "דבר" לספרות, הדף לספרות של "על המשמר", "דבר" לילדים (עם ציורים של נחום גוטמן), "קשת", "מולד" ועוד. שיריו נכללו גם בכמה אסופות.
בשיריו, המקיימים זיקות רבות של דמיון לשירי משוררים צעירים אחרים שפרצו בראשית שנות השישים לקדמת הבמה הספרותית, ניכרת רעננות לשונית, שחרור מכבלי השירה של הדור הקודם, מתן מבע לכאבים פרטיים ועוד. שני ספריו: "הרחובות האלה", "ההרים ההם" (1963, אל"ף) עם רישומים של רפי לביא (כתב היד של הספר, בעילום שם, זכה בפרס קרן התרבות אמריקה-ישראל) ו"הרי ירושלים וכל הייסורים: שירים" (1967), היו הבטחה שירית מסקרנת, אך הוא בחר במסלול אקדמי וחדל לפרסם ספרות יפה. כמו כן פרסם סיפור לילדים בשם "לאן נעלמת השמש" (1960) עם ציורים של אריה נבון.

בן עזר, אהוד. "שירי מ. בית-אריה". "למרחב" "משא". 6.9.1963; קורצווייל, ברוך. "על זרמים חדשים בספרות העברית החדשה". "מאזניים" כ"ה. 1967-1968. 260; גינור, צביה. "הרי ירושלים וכל הייסורים". "היום". 14.3.1969.

אלישע פורת