חוקרת ספרות עברית, תיאטרון ויהדות
נולדה ביוהנסבורג, דרום אפריקה, ולמדה שם בבית ספר לנערות. אביה היה רופא ואמה מורה. משפחתה עלתה לארץ מטעמים ציוניים ואביה לחם במלחמת השחרור. בבגרותה שבה ליוהנסבורג, שם, באוניברסיטת ויטווטרסרנדג, השלימה את שלושת תאריה. עבודת הדוקטור שלה (1973) עוסקת בשירת יהודה עמיחי. בתום לימודיה לימדה בוויטווטרסרנדג כמרצה עד 1978. החל מ-1981 היא מלמדת באוניברסיטת אוקספורד באנגליה. ב-2006 מונתה כפרופסור מן המניין בחוג למדעי היהדות. במהלך השנים שימשה כמרצה אורחת באוניברסיטאות שונות, בהן אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועוד.
ספרה הראשון, Modern Hebrew Drama (1979), הוא עיבוד של עבודת המאסטר שלה. בספר היא בוחנת את התפתחות הדרמה היהודית והעברית מתקופת הרנסנס ועד היווסדותו של התיאטרון העברי בישראל, אמצעיו האמנותיים והקשר שלו למקורות יהודיים מחד ולתיאטרון המערבי מאידך. ספרים אחרים פרי עטה: The Writing of Yehuda Amichai: a Thematic Approach (1989); Drama and Ideology in Modern Israel (1998); Hebrew Writing of the First World War (2008); Soldiers' Tales (2013). בנוסף כתבה ופירסמה ספרים בנושאים של לימוד השפה העברית ולימודי יהדות.
יחד עם טיודור פארפיט תירגמה לאנגלית (1983) את ספרו של יהודה עמיחי "שלווה גדולה שאלות ותשובות" וכן שירים מתוך "מאדם באת ואל אדם תשוב" עבור London Magazine (1988). ערכה ספרים רבים העוסקים בספרות עברית ובתרבות יהודית, בהם: The Great Transition: the Recovery and Lost Centers of Modern Hebrew Literature (1985) עם טיודור פארפיט; The Blackwell Companion of Jewish Culture (1989) עם דוביד כץ; Tradition and Trauma: Studies in the Fiction of S.J Agnon (1994) עם דיוויד פיטרסון;The Experienced Soul: Studies in Amichai (1997) ;The Americanization of Israel (2000) עם אילן טרואן; Modern Jewish Mythologies (2000) ; Encyclopedia of Modern Jewish Culture (2005).
זכתה בפרס Doctor of Humane Letters, honoris causa (1998), שהוענק לה על ידי Hebrew Union College – Jewish institute of Religion.

מיכל פלס-אלמגור