סופר, עורך ומבקר ספרות נולד בחיפה. למד באוניברסיטת חיפה ספרות וסוציולוגיה. סיפוריו הראשונים התפרסמו ב"על המשמר" (1982). כותב גם בספרדית. שימש כעורך, כותב ומבקר בכלי תקשורת מקומיים וארציים וכן בירחוני מסע. ערך ספרים עבור הוצאות הספרים כרמל, גוונים וביתן. פירסם מאות מאמרים ותחקירים בספרות ותרבות, בפוליטיקה, בחברה, באנתרופולוגיה, בתחומי מסעות ועוד. הסיפורת שלו רגישה לכבוד האדם ומתרכזת בשוליים חברתיים, בארץ ובעולם, ובמצבי תודעה גבוליים. סגנון כתיבתו חסכני ואמין, משלב ריאליזם עם פנטזיה, מציאות אפורה עם חלומות וסיוטים. ספרו הראשון, "הסתכלות – דו"ח מבתי חולים פסיכיאטריים" (כנרת, 1991, 1993), הוא תצפית אנתרופולוגית רגישה ומהימנה על מה שמתחולל במוסדות לחולי נפש בישראל. הספר מבוסס על מחקר תיעודי חלוצי ונכללים בו, בין השאר, ראיונות עם מאות מאושפזים ואנשי צוות במוסדות שונים. ספרו השני, "כשג'ימי ביקש שיקברו אותו בעמידה" (1995), הוא מבחר של מעשיות מהווי שוק מחנה יהודה בירושלים, והוא נותן פתחון פה לשלל טיפוסים ססגוניים. הקובץ "אדון הסליחות" (1996) הוא ספר הסיפורת הראשון שלו. חלק מהסיפורים הכלולים בו זכו ב-1994 בפרס קרן ירושלים לספרות של עיריית ירושלים. בהנמקותיהם למתן הפרס לסיפורי הקובץ קבעו השופטים, בין השאר, כי: "סיפורי הקובץ […] מוכיחים כי כוחה של הכתיבה הריאליסטית המסורתית לא פג עד היום". ואכן, מסיפורים אלה ומסיפוריו האחרים של אביטוב עולה כי המישור הריאליסטי האפור והמדכדך, המעוצב אצלו פעמים רבות בהטיה אל העיוות הגרוטסקי, יכול לשמש כמסלול המראה לרגישויות אנושיות דקות ולתובנות קיומיות חריפות. פירסם עד כה עשרה רומנים קבצי סיפורים ונובלות, כשביניהם ניתן לציין את "פתק מאמא" (עם עובד, 2001) ו"הומלס" (כרמל/עמדה, 2008) שזכו לשבחי הביקורות.
בשנים האחרונות הוא מתגורר בדרום-אמריקה ומקדיש חלק נכבד מזמנו להעשרת הדיאלוג בין הספרות והתרבות הישראלית לספרות ולתרבות של מרכז ודרום-אמריקה. פירסם רשימות רבות בעקבות מסעות שערך בדרום-אמריקה וירידי ספרים שהוזמן אליהם כסופר אורח ישראלי הבקיא בתרבות הדרום אמריקאית. כמו כן פרסם רשימות על ספרים של סופרים דרום-אמריקנים שראו אור בעברית, ראיונות עם סופרים דרום-אמריקנים וכו'. אביטוב פירסם גם ספרות יפה שעניינה, בין השאר, החיים בקובה ובדרום-אמריקה. בין השאר: "הלילה של סנטיאגו" (2001); "יומה" (2004); "האורות של מיאמי": נובלה וסיפורים (2005). בנוסף, הוציא לאור שבע אנתולוגיות של ספרות ישראלית בשפה הספרדית שראו אור בדרום-אמריקה במגוון נושאים כגון היצירה היהודית והישראלית על ירושלים, השואה, ויחסי יהודים ערבים. ביניהן האנתולוגיה "כתוב באפר" העוסקת בשואה ומביאה את יצרותיהם של חנה סנש, ק. צטניק, לאה גולדברג ואברהם שלונסקי. על עשייה זו זכה אביטוב בפרס "שגריר הספרות העברית באמריקה הלטינית" על ידי משרד החוץ ושגרירות ישראלי באקוודור.
פרסם שלושה ספרים שלהם הוסיף פתח דבר או סוף דבר: קרלוס אאולסטיה (עורך), "סיפורים מאמצע העולם: אנתולוגיה של ספרות אקוודוריאנית" (תירגם: משה בן הראש, 2005); ירון אביטוב וחוליו פאסוס (עורכים), ירושלים של האנדים: אקוודורים כותבים על ישראל (תירגמו: לאה פרישברג ותנחום אבגר, 2008 – כולל גם סיפור של אביטוב); חורחה איקאסה, אינדיאני על ההר: סיפור על נחלת דמים (תירגם: יורם מלצר, כרמל, ירושלים 2009). בנוסף לכתיבתו הספרותית ביים חמישה סרטי תעודה העוסקים בתולדות האנוסים בדרום אמריקה ובתולדות סופרים דרום אמריקאים ידועים במאה ה-19 בתחילת המאה ה-20, ביניהם הסרט "אמריקה לדינה" (2013) שהוקרן במדינות רבות.
זכה בפרס ארתור רופין (1993), בפרס קרן ירושלים לספרות (1994) ובפרס ראש הממשלה על שם לוי אשכול (2005) .
גורביץ, ניצה. "זורה סוכר על המוות". "עתון 77" 269. 2002. 16-17; סלע, מאיה. " אנתולוגיה חדשה של ספרות ושירה עברית ראתה אור בספרדית". "הארץ". 24.6.2012 פיין, יונתן. "מערכת יחסים מופלאה". "מאזניים" ע"ו (3). 2002. 63-64; קדוש, יעקב. "יאוש בתבנית ברנרית". "עתון 77" 201. 1996. 14-15
משה גרנות ויגאל שוורץ