ארכיונים: ערכים

דולן ציפורה

נולדה בדז'רז'ונייב, פולין. עלתה ארצה עם משפחתה ב-1950. גדלה בחולון, מתגוררת במזכרת בתיה. עבדה כפרסומאית וכמנהלת המחלקה היצירתית בחברות פרסום שונות, ובהמשך לימדה כתיבה וקופירייטינג בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב, בבית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סם שפיגל, בבית הספר "קמרה אובסקורה" ועוד. בנוסף, משמשת כלקטורית בקרן הקולנוע וכמבקרת ספרות במוסף הספרים של עיתון ""הארץ"". אחותה של חוקרת הספרות זהבה כספי.

דוידוביץ' סיגלית

שיריה פורסמו לראשונה בכתב העת ""עכשיו"" (1979). ספרה הראשון, "כתם", יצא לאור באותה שנה (""עכשיו"") והתקבל כספר ביכורים ייחודי. התגלה בו קול מובחן של משוררת הכותבת שירים חסכניים בתיאורים ובפיגורות אך עשירים בחיווי רגשות.

דוד יונה

נולד בביוולארי, רומניה. קיבל חינוך מסורתי בישיבת "בית אהרן" ביאסי והשכלה כללית באוניברסיטת בוקרשט, שבה קיבל ב-1946 תואר מוסמך באסתטיקה ובפילולוגיה. לאחר מלחמת העולם השנייה היה מפעילי עלייה ב' ועסק בעבודה חינוכית ותרבותית במסגרת תנועת "הבונים" וההסתדרות הציונית ברומניה. באותה תקופה הופיעו ספריו הראשונים, קובץ שירים ביידיש ("ביטערניש", 1945) ואנתולוגיה ברומנית מן ההומור העברי. עלה ארצה ב-1949 והיה חבר בקיבוץ עין זיתים שליד צפת עד לפירוקו. מאז התגורר בירושלים. למד לשון, מקרא וספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובין מוריו ורבותיו ציין את זאב בן-חיים ונ"ה טור-סיני בתחום הלשון, את מ"ד קאסוטו, יחזקאל קויפמן וי"א זליגמן במקרא, חיים שירמן ושמעון הלקין בספרות. ב-1965 קיבל תואר דוקטור על מחקרו בשירת ר' משה חיים לוצאטו. בשנים 1987-1966 לימד בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. לאחר פרישתו לגמלאות כפרופסור שקד עוד כעשרים שנה על עבודתו.

דוד (דודזון) סנדו

נולד בטארגובישטה, רומניה. במלחמת העולם השנייה הוגלה למחנה ואפיניארקה בטרנסניסטריה. עלה ארצה ב-1944. היה ממייסדי מושב עדנים וחבר בו מ-1950. שימש כמנהל המחלקה להתיישבות של מרכז מפא"י והיה פעיל בתנועת המושבים. בשנים 1957-1960 כיהן כראש המועצה האזורית הירקון.

דהן רון

נולד וגדל בהרצליה. בוגר התוכנית הרב-תחומית באמנות ולימודי מזרח אסיה של אוניברסיטת תל אביב. במקביל ללימודיו החל כותב ומפרסם שירים בכתבי עת שונים, בהם "אפיריון", "מאזניים", "מסמרים" ו""עתון 77"".

דה בנדטי ישראל (קוראדו)

נולד בפרארה, איטליה, לאב שהיה קצין בצבא ולאם מנהלת חשבונות שלא עבדה במקצועה. עם פרסום חוקי הגזע ב-1938 פוטר האב, ודה בנדטי עבר ללמוד בבית ספר יהודי קטן שהוקם בקהילת פרארה. בין מוריו היה ג'ורג'ו בסאני, לימים סופר איטלקי ידוע (מחבר "הגן של פינצי-קונטיני"). בנובמבר 1943 נעצר בפרארה עם מאה אנשים נוספים, מחציתם יהודים, כבני ערובה של הפשיסטים. אחד-עשר מהם נרצחו עוד באותו לילה, ודה בנדטי עם האחרים הועברו לבית הסוהר. סבתו השיגה עבורו הקלה והוא הועבר למעצר בית. כעבור שבועיים הופצצה העיר מהאוויר והמשפחה הצליחה להימלט אל ההרים, שם הסתתרו עד שחרור האזור בדצמבר 1944.

דגן חגי

נולד בקיבוץ עין המפרץ. אמו, ילידת גליציה, ברחה לברית המועצות בראשית מלחמת העולם השנייה והצטרפה שם לתנועת "השומר הצעיר". אביו נולד בקובנה, למד בגימנסיה העברית הריאלית בעיר, ובמלחמת העולם השנייה נכלא בגטו קובנה ובמחנה עבודה קטן ליד דכאו. שניהם עלו ארצה ב-1946 באוניות מעפילים. אביו היה דמות מרכזית בחיי התרבות של הקיבוץ ועיצב את טקסיו החילוניים. לעניין העמוק שלו בעיצובה של תרבות יהודית-חילונית היתה השפעה רבה על בנו, שלמד תחילה במסגרת הקיבוץ ולאחר מכן בתיכון אזורי.

דגן אביגדור (פישל, ויקטור)

נולד בעיר הראדץ-קראלובה, לשעבר באוסטרו-הונגריה, כיום צ'כיה. למד משפטים ומדעי המדינה בפראג, ובהמשך ערך את השבועון הציוני "ז'ידובסקי ז'פראווי" והיה מזכיר הסיעה היהודית בבית הנבחרים הצ'כי. פעמיים נאלץ לגלות מארצו: לראשונה ב-1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נמלט ללונדון ועבד שם לצד שר החוץ הצ'כי הגולה יאן מסריק. לאחר המלחמה חזר לצ'כיה, ונאלץ להימלט בשנית ב-1948 בשל השתלטות הקומוניסטים על ארצו. ב-1949 הגיע לישראל. כאן התקבל לעבודה במשרד החוץ וכיהן כציר וכשגריר במדינות אחדות. עם פרישתו ממשרד החוץ ב-1977 הקדיש את כל זמנו לכתיבה.

דבירי מנואלה

פירות עטה מתפרסמים גם בעיתונים איטלקיים, והיא חיברה כמה יצירות מקוריות באיטלקית, בהן La guerra negli occhi: diario da Tel Aviv (2003). קובץ סיפוריה היחיד בעברית, "ביצה של שוקולד" (2000), מתבסס על תורת הקבלה, שאליה התוודעה לאחר מות בנה. הסיפורים, המערבים בין מציאות לדמיון, מעוצבים בתבנית של סיפורי מופת ומוסר, שדרכה היא דנה במציאות המדינית הישראלית בזיקתה לנושאים כמו משמעות חייו של אדם, השגחה עליונה ואפשרויות תיקון. הסיפורים כתובים בלשון מליצית, שמתנגשת לעתים עם התכנים האקטואליים, ויש להם גוון דידקטי. תירגמה מאיטלקית את ספר הילדים "הפלאץ' הגדול" (2002) מאת קיארה קארר.

דביר עמי

נולד בקיבוץ רשפים וחבר בו גם היום. למד אדריכלות בטכניון בחיפה ובעל משרד אדריכלים. ספרו הראשון, "אבימלך עולה בסערה השמיימה", ראה אור ב-1993 בהוצאת ספריית "מעריב". זהו ספר קשה לסיווג העוסק בטראומת השואה בדרך אלטרנטיבית. סיפורו של אבימלך, קיבוצניק גאון, בן לניצולת אושוויץ ואולי גם בנו של ד"ר מנגלה, שנחטף על ידי יצורים אינטליגנטיים להפליא מכוכב אחר ושב לארץ כשבמוחו רעיון: לשחזר את מחנה אושוויץ באתרו המקורי ולהפוך אותו למתקן חווייתי למבקרים בסגנון דיסנילנד.