הופרט (ביגלאייזן) הילדֶה
נולדה בעיר בילסקו-ביאלה, דרום פולין, למשפחת סוחרים אדוקים שעסקו במסחר פירות וירקות. העיר היתה באזור ההשפעה הגרמנית ובבית הספר למדו בגרמנית, אך בבית הוריה התנהלו החיים ביידיש ובפולנית. המשפחה קיימה זיקה לארץ ישראל, אביה ביקר בארץ ואף רכש אדמות באזור ברֵכות שלמה ליד בית לחם. ב-1935 נישאה לוולטר הופרט מהעיר טשין, צ'כיה, שבא מבית מתבולל אמיד. ב-1936 נולד בנם, שמואל תומס הופרט, שנקרא על שמו של תומס מסריק. ערב מלחמת העולם השנייה הגיע ולטר ארצה להכין את עליית המשפחה והשתקע בחיפה. עם הפלישה הנאצית לצ'כוסלובקיה נותק הקשר בין האב לבין האם והבן. הילדה נדדה, יד ביד עם תומס, במסע נורא, שבמהלכו איבדה את רוב משפחתה. המסע החל בכפר פולני ומשם לגטו ז'שוב, למחנה מעצר ולבסוף לעשרים ושניים חודשי אימה בברגן-בלזן. ב-1945 התאחדה המשפחה בחיפה.
הופר יחיאל

נולד בוורשה, גדל והתחנך בבית יהודי מסורתי ולמד לימודי קודש מסודרים. השלים את לימודי הרפואה שלו בוורשה ועבד שם במרפאה לבריאות הנפש, ולימים גם ניהל אותה. בתקופת מלחמת העולם השנייה נמלט לברית המועצות, שם הוגלה למחנה עבודה בצפון הרחוק. על בסיס חוויותיו במחנה זה כתב את הרומן "בנשיה הלבנה" (מהדורה עברית, 1972). שהה בברית המועצות עד סוף המלחמה ושב בסיומה לפולין. ב-1948 היגר לצרפת והשתקע בפריז. ב-1951 עלה לישראל והשתקע ביפו. בארץ המשיך בפעילותו הספרותית ואף זכה לכך שכמה מספריו יתורגמו לעברית בידי מתרגמים מצוינים. פירסם שירים, סיפורים, מסות ספרותיות ופיליטונים בכתבי עת יהודיים בפולין, בצרפת ובישראל. זכה בפרס איציק מאנגר ליוצרי יידיש ב-1971.
הופמן יואל
נולד בעיר ברשוב (קרונשטאט), טרנסילבניה, שאליה נשלח אביו, יליד הונגריה ותושב וינה, במסגרת עבודתו בתעשיית העץ. סמוך ללידתו נפטרה אמו והוא גדל אצל אחותה שהיתה יוצאת גרמניה. בהיותו בן שנה עלתה המשפחה לארץ ישראל. בילדותו דיבר שתי שפות: הונגרית וגרמנית. רקעו המשפחתי משתקף בתיאור קהילות ההשתייכות של גיבוריו. ילדותו עברה ברמת גן והיא מצטיירת, בדרך כתיבתו המיוחדת, בספריו "השונרא והשמטרלינג" (2001) ו"קוריקולום ויטה" (2007).
הופמן גולומב אן
פרופסור לספרות אנגלית והשוואתית באוניברסיטת פורדהם בניו יורק, חוקרת במכון להיסטוריה של הפסיכיאטריה ב-Weil Cornel Medical College בניו יורק, ובמכון להכשרה ומחקר פסיכואנליטי באוניברסיטת קולומביה. למדה באוניברסיטאות קורנל וקולומביה וסיימה את לימודי הדוקטורט בקולומביה ב-1977. מלמדת באוניברסיטת פורדהם החל מ-1979.
הוס אברהם
נולד ב-1924 בלבוב וגדל בגרמניה. ב-1933 עלה לארץ וגר בתל אביב. שירת כנוטר במסגרת המשטרה הבריטית ולאחר מכן למד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים למתמטיקה ולפיזיקה. משנת 1961, כשסיים את לימודי התואר השלישי באוניברסיטת לוס אנג'לס, ועד צאתו לגמלאות היה מרצה בחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. החל משנות הארבעים מפרסם "שירים", סיפורים ומאמרי ביקורת.
הולר מיכאל (מייק)
נולד בפראג ו"על"ה לארץ ב-1939. גדל בפתח תקווה. ב-1948, בגיל שש-עשרה וחצי, התגייס לצה"ל ונפצע קשה בקרב בדרך לירושלים. ב-1950 התגייס לחיל הים ושירת שם כעשר שנים. לאחר שחרורו הצטרף ל"קול ישראל" ובמשך שנים רבות שימש ככתב לענייני פלילים. לאחר פרישתו מהרדיו הנחה את תוכנית הטלוויזיה "על" TV שעסקה בתופעות מהתחום ה"על"-טבעי. במקביל הגיש את הסדרה הטלוויזיונית "הזקן והים" שבה נלווה ליורדי ים שונים ותיעד את חייהם.
הולצמן אבנר

נולד ברמת גן לאביו, חיים הולצמן ולאמו, לילה (לאה) לבית סווירסקי. למד ב"תיכון חדש" בתל אביב ושירת בצבא בחיל השריון. את תאריו האקדמיים השלים באוניברסיטת תל אביב. ב-1992 מונה למרצה בכיר בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. ב-1997 מונה לפרופסור חבר וב-2001 לפרופסור מן המניין. בין השאר שימש כיועץ בפיתוח קורסים באוניברסיטה הפתוחה, היה חוקר אורח במרכז ללימודים עבריים ויהודיים באוניברסיטת אוקספורד ומורה מן החוץ באוניברסיטה העברית בירושלים.
הולץ אברהם
נולד בניו יורק למשפחה יוצאת גליציה והתחנך בארצות הברית. מצעירותו היה פעיל בתנועה העברית באמריקה, ומ-1959 פירסם סיפורים ומסות בענייני ספרות בביטאון התנועה, הרבעון "ניב". כיהן עשרות שנים כפרופסור לספרות עברית בבית המדרש לרבנים באמריקה של התנועה הקונסרבטיבית (JTS), עד פרישתו לגמלאות.
הולנדר אורי

נולד בתל אביב ובה התחנך. ב-1997 סיים את לימודיו בקונסרבטוריון בתל אביב. ב-2002 למד במחלקה למקרא באוניברסיטת תל אביב, ובשנים 2002-2005 היה תלמיד בתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן. ב-2005 סיים תואר שני בלימודי יהדות באוניברסיטת תל אביב. כתב עבודת דוקטור על המוזיקה בשירתו של נתן זך במחלקה לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. מבקר במוסף "תרבות וספרות" של עיתון ""הארץ"", ומנהלו האמנותי של פסטיבל המשוררים במטולה.
הדר יוסי
נולד בבלגיה להורים ניצולי שואה, עלה עם משפחתו לארץ בכ"ט בנובמבר, 1947. הצטרף לעתודה הצבאית, למד רפואה בירושלים, ובמלחמת יום הכיפורים השתתף כרופא בקרבות. לאחר המלחמה התמחה בפסיכיאטריה בבית החולים "שלוותה", והיה מהוגי ומקימי מרכז נט"ל לטיפול בנפגעי טראומה על רקע לאומי. כשבועיים לאחר הפתיחה הרשמית של בית נט"ל, ביוני 1998, התגלה סרטן בגופו והוא הלך לעולמו מעט לאחר מכן.