ארכיונים: ערכים

הירשפלד אריאל

נולד וגדל בפרדס חנה, שם למד בבית הספר התיכון האזורי. למד ספרות אצל הסופרת והמבקרת רבקה גורפיין, והעיד כי יש לה חלק חיוני באהבת הספרות שלו. שירת בצה"ל כחובש מוטס. לאחר השחרור החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, בתחילה צרפתית, מוזיקולוגיה וספרות ובהמשך התמקד בספרות. כבר בזמן לימודיו לתואר ראשון החל לעבוד כמורה בבתי ספר תיכוניים בירושלים, והמשיך עד 2001. מ-1978 מלמד בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. כמו כן מלמד במכללת "עלמא" ובאקדמיה לאמנות "בצלאל". את עבודת הדוקטור שלו,  "הסמל ביצירתו של י"ח ברנר" (1995), כתב בהדרכת גרשון שקד.

הירש אלי

נולד בפתח תקווה ושם התחנך. בוגר החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. שיריו הראשונים פורסמו בגיליון 9 של כתב העת "סימן קריאה" (1979). בימי לימודיו באוניברסיטה התיידד עם משוררים שהיו קשורים באותן השנים לכתב העת "עכשיו", בהם אלון אלטרס, חזי לסקלי ורובי שונברגר, ועמם ערך את הגיליון היחיד של כתב העת לשירה "מקום" (1985). ספר שיריו הראשון, "רעש", ראה אור ב-1986 בהוצאת "עכשיו".

הייטנר אילן

נולד ברמת השרון. למד כלכלה באוניברסיטת תל אביב לתואר ראשון, ומאוחר יותר גם לימודי קולנוע באוניברסיטת ניו יורק. ספרו הראשון, "חוכמת הבייגלה", יצא בהוצאה עצמית ב-1998, ורק לאחר שהפך לרב-מכר זכה לחסות של הוצאת מודן, שם יצאו לאור ספריו הבאים. ב-2002 הפיק וביים סרט דל תקציב המבוסס על ספרו. רבי-מכר נוספים פרי עטו היו "מלך החומוס ומלכת האמבטיה" (2004), שאף תורגם לגרמנית, ו"קציצות" (2008).

הזז חיים

נולד בכפר סידרוביצ'י בפלך קיוב, אוקראינה, למשפחה בעלת שורשים חסידיים. אמו מתה בילדותו והוא גודל בידי סבתו. עקב עיסוקו של אביו בכריתת יערות ומכירתם התגורר בילדותו תקופות ארוכות ביערות אוקראינה, וקיבל חלק מחינוכו היהודי והכללי מידי מורים פרטיים. בן שש-עשרה עזב את ביתו כדי להתמסר ללימודי גימנסיה אקסטרניים, ובד בבד ספג באינטנסיביות את הספרות הרוסית והעברית. בימי המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים שבאה בעקבותיה נדד בין ערים שונות ברוסיה ובאוקראינה (קייב, יקטרינוסלב, ערי קרים, אודסה, חרקוב, מוסקבה), היה עד לפרעות ביהודים וקלט רשמים עזים שהזינו את יצירתו כל ימיו. ב-1918 פירסם את ביכורי עטו בירחון "השילוח", סיפור בשם "כבוא השמש" ושיר בשם "על המשמר", שניהם בחתימת ח' צבי. עם זאת, ליצירה רצופה הגיע רק כחמש שנים אחר כך. ב-1921 עזב את רוסיה, ולאחר כשנה וחצי במושבת חלוצים יהודים באיסטנבול התיישב בפריז. ב-1925 הקים משפחה עם המשוררת יוכבד בת מרים. בנם המשותף, נחום (זוזיק), נולד ב-1928.

הורן שפרה

נולדה בתל אביב וגדלה בירושלים. בתום שירותה בחיל האוויר למדה לתואר ראשון במקרא, ארכיאולוגיה ותקשורת ולתואר שני בתקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים. התגוררה ביפן במשך חמש שנים, במסגרת שליחות של בעלה, שם ניהלה את הקהילה היהודית בטוקיו ושימשה ככתבת ב"מעריב" וב"גלי צה"ל". חיה לסירוגין בישראל ובניו זילנד.

הורוביץ מרדכי

נולד בגרמניה ועלה לארץ ב-1933. בעלה השני של המלחינה והמשוררת נעמי שמר ואביו של הזמר אריאל הורוביץ. ספרו הראשון, הרומן "קרקס הפרעושים" (צ'ריקובר, 1976), עורר תשומת לב (גם בשל היקפו) ונכתבו עליו ביקורות, ואילו כיום יש המתייחסים אליו כאל ספר-פולחן. מדובר ברומן הרוקם מסכת ביקורתית נוקבת, המציגה בלשון בוטה את החברה הנהנתנית של שנות השבעים. הוא חושף את צביעותה של הבורגנות העירונית, את המרתו של החזון הלאומי בשאיפות חומריות, ומקונן על קריסת ערכי התרבות האירופית הנאורה לתוך לבנטיניות ישראלית ריקנית. גיבור הרומן, נפתלי בן ארי, איש מחתרת מסתורי המשוטט בחוסר מעש ברחובות תל אביב, הוא צבר תלוש שאינו שולט בנסיבות חייו ומשקיף מהצד על טקסיו של המעמד הבורגני שאליו הוא משתייך. החברה הישראלית מוצגת כמעוות שלא יתקון, וסופה שתתגלגל לאורח חיים גלותי.

הורוביץ יעקב

נולד בקאלוש, גליציה המזרחית, למשפחה המתייחסת לשל"ה הקדוש. בזמן מלחמת העולם הראשונה עברה משפחתו לווינה, ושם, נוסף על חינוכו המסורתי, למד בגימנסיה והיה פעיל בתנועות הנוער "בלאו וייס" (כחול-לבן) ו"השומר הצעיר". ב-1919 עלה לארץ והצטרף לפעילות התיאטרונית בלהקת "התיאטרון העברי" ובלהקת "התיאטרון האמנותי".  

הורוביץ דניאל (דני)

נולד בפרדס חנה לאב קבלן בניין. לדבריו, מאז למד בכיתה ב' ועד גיל עשרים ואחת חשב שיהיה שחקן. בצבא שירת תחילה בצנחנים, הגיע ללהקת חיל השריון והיה מפקד הלהקה. נשוי לשחקנית קלאודיה דה לה סטה.

הורביץ יאיר

נולד בתל אביב שבה התגורר כל חייו. בשנות השישים של המאה העשרים חבר אל מי שנודעו כקבוצת "המשוררים התל-אביביים", שעמה נמנו גם יונה וולך ומאיר ויזלטיר. ב-1963 ערכו הורביץ וויזלטיר את כתב העת הספרותי "קילטרטן" ומאוחר יותר (1968) את "גליונות שירה" בהוצאת גוג. היה זה המבקר והעורך גבריאל מוקד שהכתיר עוד ב-1965 את השלושה כ"משמרת הצעירה" של השירה העברית והקדיש להם את חוברת מס' 14 של כתב העת "עכשיו" בעריכתו.

הופרט שמואל

נולד בטשין, צ'כיה, במשפחה מתבוללת. הוריו נתנו לו שני שמות: תומס, על שם נשיא צ'כיה תומס מסריק, ושמואל, כדי לשמח את סבו מצד אמו, שהיה יהודי מסורתי. בהיותו בן שלוש וחצי פרצה מלחמת העולם השנייה. אביו שהה אז בארץ ישראל, ושמואל ובני משפחתו הסתתרו בכפר פולני קטן אצל משפחת האומנת שלו. ב-1942 גורשו על ידי הגסטאפו לבית הסוהר בעיר קרוסנו, משם עברו הופרט ואמו לגטו ז'שוב, ולבסוף למחנה ברגן-בלזן. בתום המלחמה, ב-16 ביולי 1945, הוא יום הולדתו התשיעי, הגיעו לארץ וגרו בחיפה.